ביקורת ספרותית על בית האדס - גיבורי האולימפוס #4 מאת ריק ריירדן
ספר מעולה

---

איך למען השם אצליח להתגבר על כך ש"דם האולימפוס" יהיה הספר האחרון של פרסי? לבית האדס יש הרגשה של סוף ולצערי זה גם נכון.לא קל להתנתק מדמויות אהובות שגם קיבלו עור ועצמות בשני סרטים שלא היו רעים בכלל.
לא נורא,הפינה החמה בליבי לדמויות תישאר, אבל הפחד להתחיל לקרוא את "דם האולימפוס" שכבר נמצא ברשותי גדול כי זהו באמת הסוף,סופו של עידן.
ציטוטים אהובים, אולי נחשבים כספויילרים,לשיקולכם
"לא הייתי אומר שהאהבה מבטיחה שביעות רצון"
"היכולה אומללת להיראות נרגשת?"
אני חייבת לציין שבספר הזה פשוט הייתי מרותקת לדמותו של ניקו,למדתי לאהוב אותו,הוא כל כך שונה משאר הדמויות וזה באמת מדהים איך הייחוד שלו הופך אותו לנקודה מאוד דומיננטית בספר ,לפחות זה מה שאני הרגשתי.
הסיפור עצמו מסופר באופן מרתק ומרשים לפעמים אני צריכה לעצור לשנייה ולהלל את שמו של ריק,אני יודעת שזה נאמר עשרות פעמים אבל הוא פשוט מוכשר בטירוףף ואין להחליפו,אם לפני שנים הייתם מספרים לי שאקרא ספר בעורך של כ 500 דפים הייתי אומרת לכם שזה היה משעמם אותי באיזשהו שלב והייתי צוחקת עליכם,אבל אצל ריק זה אפשרי.
בית האדס ספר טוב ואפילו מעולה 5 כוכבים בלי למצמץ.
מומלץ בחום,אבל אם אתם קוראים את הביקורת כנראה שאתם כבר יודעים את זה (;

» ביקורות נוספות של monti me
» ביקורות נוספות על בית האדס - גיבורי האולימפוס #4