ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בדצמבר, 2014
ע"י valavala
ע"י valavala
אומיגאד
סליחה על השפה שלא רשמית במיוחד אבל זאת המילה הכי מתאימה לדעתי.
ריק הטרול חזר בספר טרולי במיוחד.
היתכן וזה הספר האהוב עלי בסדרה.
אולי, אני עדיין מתלבטת.
אז אוקי מאיפה להתחיל?!
רגע
זה עומד להכיל ספוילרים
אז כן
אומיגאדדד
פרסי ואנבת. זה כול מה שרציתי.
וקיבלתי כמובן, אבל לא כמו שרציתי.
היה לי כול כך עצוב לקרוא עליהם כשהם סובלים.
אבל לא יכלתי שלא עוד יותר להתאהב בקשר שלהם,
כי למרות הכול הם נשארו יחד ויותר מאוהבים מפעם.
הרגשתי פרפרים בבטן ביחד עם שיברון לב.
לא היה הרבה פיפר וזה טוב אני מחבבת אותה יותר אבל הנקודת מבט שלה היא לא האהובה עלי ביותר.
גיסון לא לקח חלק גדול כל כך וריק לא הציג אותו כגיבור כול כך וזאת היתה הקלה.
פרנק והיזל הם בין הדמויות הכי אהובות עלי וכול כך שמחתי שהיה להם חלק גדול בספר.
נתחיל בפרנק כי קודם כול ווואוווו
פרנק עבר שינוי כול כך משמעותי והדמות שלו הפכה להיות הרבה יותר... מוחשית.
הייזל מקסימה כתמיד, לא יודעת איך להסביר את זה אבל היא תמיד הצליחה להקסים אותי.
ליאו אני חושבת שהוא השמות השלישית הכי האובה עלי בסדרה בגלל ש..
הוא ליאו.
אי אפשר לא להתחבר לדמות המקסימה שלו. הוא עוד פעם מחדש הדהים אותי.
ממש אהבתי את הרעיון של ליאו וקליפסו ביחד. הם פשוט מתה על איך שהוא קורא לה sunshine
וכן ליבי נשבר לחתיכות קטנטנות כשהוא נשבע את השבועה לחזור.
ניקו.
אומיגאד ניקו הומו.
פתאום הכול ברור יותר!
זה רק גרם לי לאהוב את הדמות יותר שפאם חיבבתי אותו ותו לא יותר ועכשיו אני אוהבת אותו הרבה יותר.
לסיכום:
אומיגאדדדדדדדד
ריק הטרול. אתה טרול. אבל אני סוגדת לך.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
