ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 במרץ, 2015
ע"י אבק ספרים
ע"י אבק ספרים
"רק המתים רואים את סוף המלחמה." (אפלטון).
האם היה כאן אי-פעם משתה לעורבים? אתנחתא מסופת החרבות? יבשות ווסטרוז ואסוס מזכירות לפתע את המזרח התיכון הבוער שלנו: כאשר במקום אחד נכבית אש המלחמה, במקום אחר היא נדלקת ביתר שאת וטירוף. ורק המתים רואים את הסוף, ואילו אנחנו הקוראים, מסוגלים להתחיל רק להריח אותו, ולדמיין סוף שברירי על כרעי תרנגולת, בגלל ש - מה לעשות - העולם של מרטין הוא רב תהפוכות מדי.
אבל ככל שריח הסוף מזדחל, כך גם מתחילים הדברים לנסות להתחבר, לכיוון של גאולה, של שלום, של מלך (או מלכה) שעליו יסכימו שתי היבשות. אבל הדרך לשם היא איטית, מעמיקה ודרמטית. אבל לעולם לא מענה, לפחות בעיניי. אפילו כשמרטין יורד איתך לפרטים על ארוחות הבוקר והרוטב שבו צלו את הגדי, זה אף פעם לא מענה. העמקות והירידה לפרטים זה חלק מהפיכת העלילה לכל-כך מציאותית, לכל-כך קשה לניתוק. ברגע שנפלת לתוך ווסטרוז - נגזר עלייך שעלילות היבשת ילוו אותך לאורך שנים רבות (בעיקר בגלל העובדה שרק 5/7 יצא עד כה לאור...). זה גורם לי לתהות כמה אנשים ממלכת ווסטרוז מלווה אותם כבר רוב חייהם כאן בעולם הזה.
הלאה אל כרך ב'.
6 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אבק ספרים
» ביקורות נוספות על ריקוד עם דרקונים -חלק א' - חלומות ואבק - שיר של אש ושל קרח #5
» ביקורות נוספות על ריקוד עם דרקונים -חלק א' - חלומות ואבק - שיר של אש ושל קרח #5
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
