ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 במרץ, 2015
ע"י ראיה
ע"י ראיה
יונתן פיין ניסה ליצור ספר שיעביר אותנו במחוזות חיינו החל מגיל ההתבגרות, לזמן שחרורנו מהצבא ועד לימינו האחרונים בהם אנו לעיתים נשארים בגפנו, חלק אף סגורים באיזה מוסד, זקוקים נואשות לדאגת האחר ולמגע אנושי - כפי שמתואר בספר. ציינתי שהוא ניסה ליצור ספר מכיוון שהוא לא כל כך צלח את הניסיון הזה ולא הצליח לחבר את כל פיסות החיים לכדי שלמות אחת.
הספר מחולק ל-6 פרקים, אשר כל פרק הינו סיפור בפני עצמו, בעל דמויות משתנות וכן מדבר על תקופה אחרת בחיי רובנו.
יונתן פיין מנסה לרגש ולהכניס אותנו אל הסיפורים במאמץ ניכר. כל סיפור מעוטר בניסיונות לשאוב את הקורא פנימה, שיזדהה וירגיש את רגשותיה של הדמות הראשית באותו הסיפור תוך כדי השוואה לעולמנו אנו, של הקוראים. דבר נוסף שהתוודעתי אליו בעת קריאת הספר הוא ההרגשה שהדמות הראשית בכל סיפור (להזכיר שכל סיפור הוא סיפור שונה וכך גם הדמויות הראשיות - אין קשר בין הסיפורים) נתנה לי את התחושה שהיא בודדה, זקוקה לתשומת לב ולטפיחות על השכם. כלומר, ניתן לראות כי הדמויות הראשיות בספר זה כולן מעוררות רחמים מדומים מצד הקורא. הן בודדות, מנוכרות מהעולם החיצון, לא מבינות את הסובב אותן ואפשר להגדיר אותן כדמויות מוזרות. ניתן להבין זאת משני צדדים שונים - או שפיין רצה להעביר בדיוק את התחושה הזו לקוראי הספר שלו וכך בעצם להציג אותנו בעולמנו ובחיינו ובדרך הסתכלותנו או שבעקיפין דמותו המציאותית של פיין משתקפת בדמויות של הספר, זאת בלא יודעין.
הסיפורים בספר קצרים ושונים מאוד אחד מהשני. היה סיפור אחד ויחיד שהצליח לגעת בי איפשהו וזה הסיפור הראשון הנקרא 'משקפי ראייה', הוא גם הסיפור הקצר ביותר נדמה לי, לא ארחיב עליו בשל כך על מנת לא להרוס את חווית הקריאה למי שירצה לקרוא בספר זה. ואיך אפשר בלי קצת עצבים? כמובן שהיה גם סיפור שעיצבן אותי נורא עד כדי כך שרציתי לזרוק את הספר ואפילו כזה שרציתי להבין מה עבר על הסופר כשהוא כתב אותו - לא כי עניין אותי אלא רק כי ניסיתי להבין אם יש בכלל פאנץ' מאחורי סיפור שכזה (שוב, לא אפרט עליהם על מנת לא להרוס את הקריאה לאחרים).
לסיכום, אחת הסקירות הקצרות שהוצאתי, אולי כי הספר קצר או אולי כי אין יותר מידי מה להרחיב על הספר. לא ממש נגע בי, לא נדהמתי ממנו ואף יש קצת הרגשה של פיספוס ובזבוז זמן. התקציר מאוד מאוד מבלבל ומעורר עניין, זה מה שמשך אותי בכל אופן, הכריכה נחמדה, מתאימה לשם הספר, אבל באמת שחוץ מזה הייתי יכולה להמתין בקריאתו עד שהיה לי זמן מיותר.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
