ביקורת ספרותית על חם, שטוח וצפוף - האתגר: לשנות את העתיד מאת תומס ל. פרידמן
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 במרץ, 2015
ע"י נצחיה


היה לי פעם ספר בישול שקראו לו "קל, מהיר, ואלגנטי". יש דרך קלה, מהירה ואלגנטית לאפיין נושא, והיא להשתמש בשלוש מילות תואר. כמו בצבא, כל דבר נחלק לשלושה מרכיבים, וכך הדברים נקלטים ונזכרים במהירות. "רובים, חידקים ופלדה", שלוש סיבות עיקריות להצלחה שנחלה התרבות המערבית על פני תרבויות שקדמו לה. "למען תהילה, נשים ובהמות", שלוש סיבות עיקריות למלחמות בהיסטוריה, לפחות על פי ספר סאטירי שנקרא בשם הזה.

"חם, שטוח וצפוף", הוא הדרך שבה מאפיין תומס פרידמן את העולם שלנו, בתחילת המאה העשרים ואחת. על הצפיפות לא צריך להסביר, כי כולם יודעים. ההתחממות הגלובלית היא כנראה עובדה קיימת, אם כי יש מחלוקת באשר לתפקיד של הגורם האנושי בהתחממות הזאת. "שטוח" הוא ביטוי שלא מובן לי מספיק, אבל כנראה הייתי צריכה לקרוא ספר קודם של פרידמן כדי להבין במלואה את הכוונה. אבל הצלחתי להבין בערך למה הכוונה שלו. והפתרון של פרידמן לעולם כל כך חם שטוח וצפוף כדי להציל אותו מהכחדה, כי בעיקר דרך פיתוח ושימוש באנרגיות חלופיות, ירוקות ונקיות, ולא על אנרגיה מבוססת-פחם כמו עכשיו.

עכשיו אני צריכה לספר על הספר עצמו, ואני חושבת שהכי נוח לעשות את זה בשלוש מילים: מטיף, ארוך, ואמריקאי.
"מטיף" - זה אומר שהספר כתוב בלהט רב, מכיל הרבה מאוד רשמים, ומעט מאוד עובדות. בנוסף כפי ששמו האמצעי מעיד עליו, הוא מתבסס על מידע קודם שאמור להיות מצוי בידי הקורא.
"ארוך" - כפשוטו. אפשר לראות את הספר ולהתרשם. יותר מ-400 עמודים, בפורמט של ספר גדול. לא יודעת איך קוראים לגודל הזה. אבל זה לא משנה. ספר גדול וארוך. האריכות מתבלטת בעיקר אל מול המושגים שמוגשים "מהאמצע", כלומר בלי ההקדמות וההסברים הנדרשים (כלומר אלה שהיו נדרשים לי), ומתוך ודאות שהקורא יודע על מה מדובר בדיוק, ונכון לצלול אל עבי הקורה, ולהתיחס לסיפורים. וכן, זה ספר שהוא בעיקרו סיפורים. לא הרבה נתונים והסברים, בוודאי שלא זוויות ראייה שונות. זה האספקט המטיפני שלו. הספר בא כדי לקרוא לפעולה בכיוון אחד ויחיד, הנכון לדעתו של הכותב.
"אמריקאי" - זה בעיקר מה שהיה לי קשה. אמריקאי במובן "ארצות הבריתי". זה המקום שבו הוא נכתב, זו לאומיותו של הכותב, וזה קהל היעד העיקרי. ספר שנכתב בארה"ב, על ידי אזרח ארצות הברית, ומיועד לקהל אזרחי ארצות הברית. לכן הוא עוסק רובו בכולו בפוליטיקה אמריקאית, כולל הדקויות שבה, מתיחס לרמת חיים אמריקאית , ובאופן כללי מסביר לאמריקאים איך הם צריכים לחיות. הטיעון העיקרי הוא שהעולם יכול לסחוב עליו "אמריקה" אחת, כלומר 300 מיליון תושבים שחיים ברמת חיים מסויימת. אבל אם עוד מיליונים ירצו להצטרף (והם רוצים), העולם יגיע לאסון. לכן לטענת פרידמן יש לשנות את אורח החיים.

היה לי קשה לקרוא את הספר הזה. תומס כותב רהוט, ומתבל את הכתיבה שלו בצורה מעניינת. אבל לקרוא ספר מטיף, ארוך, ואמריקאי כל כך, זו משימה לא קלה בכלל. אני חושבת שזה לקח כשלושה חודשים בסך הכל. פה ושם יש פרקים יותר רלוונטים לכלל העולם, כמו הפרק הרביעי העוסק בהון-נפט ובשליטה שלו על העולם. הפרק הזה מעניין במיוחד, כי הוא מדגים בצורה טובה עד כמה העולם השתנה בשבע השנים שעברו מאז שהספר פורסם בשנת 2008. גם הפרקים העוסקים בחולשה של הדמוקרטיה נחמדים מאוד. באופן כללי תומס פרידמן הוא שמאל אמריקאי. מה שאומר שהוא חושב שצריך להטיל הרבה רגולציות (כי הוא שמאל), אבל המטרה של הרגולציות היא לדחוף יזמים וממציאים אמריקאים ליותר יוזמות והמצאות שיוכלו למכור בשוק החופשי (כי הוא בכל זאת אמריקאי). חולשת הדמוקרטיה מתבטאת בקושי להילחם מול שדולות הון בעלות כוח ושליטה בשוקי הפחם והאנרגיה, ובזמן הרב שעובר עד להעברת תקנים חלופיים שידרבנו שימוש באנרגיה אחרת.

מומלץ למי שמכיר את נושא הקיימות והאנרגיות החלופיות ומוכן לקרוא עוד ספר מטיף, ארוך, ואמריקאי, בנושא.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אריאל - תודה. חייכת אותי מאוד.
אריאל (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
נכון, מדוייק ומנוסח היטב
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
יעל, נראה לי שתוותרי. אז תראי מה חסכתי לך.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תמיד אוהב אותו - תודה גם לך.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לי תודה רבה לך. הסמקת אותי כהוגן.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מטיף, ארוך ואמריקאי...שניים מתוך שלושת ההגדרות מאוסות בעיני. והשלישי תלוי בשתיים האחרות...
תמיד אוהב אותו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת משובחת
לי יניני (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה עם נצחיה בקשר לקריאה והכתיבה. ביקורת מצויינת כמו תמיד! אין על נצחיה!!!
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
שין שין, תודה רבה לך.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
Huck - זהו, שכשקוראים ספר במשך שלושה חודשים, עם הפוגות כמובן, יש הרבה זמן לחשוב מה לכתוב עליו. הקריאה היא החלק הקשה. הכתיבה אחר כך ממש לא.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
שישו, תודה רבה לך
נצחיה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אלון, כן. בדיוק משהו כזה. בכל זאת היה חשוב לי לסיים את הספר, כדי להיות בטוחה שלא מסתתר אי שם לקראת הסוף איזה טיעון מכריע או משהו.
שין שין (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת משובחת, ממצה ועניינית;)
Huck (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
נצחיה, מאיפה הסבלנות והזמן לכתוב כזו ביקורת ארוכה על ספר של עיתונאי כל-כך מעייף? המשפט האחרון בהחלט ממצה. אבל נהניתי לקרוא.
shishu (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצוינת!
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
את "העולם הוא שטוח" קראתי בנשימה (כמעט) עצורה, הוא בא לי בתקופה מאוד מסויימת בחיי. בשש השנים שחלפו מאז הבנתי שתומס פרידמן הוא נאד נפוח ומבושם מעצמו שאוהב בעיקר להטיף, ומה שהוא יודע לעשות היטב זה לשרטט יפה יפה את העיגולים סביב החיצים שהוא יורה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ