ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בפברואר, 2015
ע"י asheriko
ע"י asheriko
זה אחד הספרים המתסכלים של אוסטר וזה לאו דווקא רע.זה די שכיח שכשאני מסיים ספר של פול אוסטר אני מרגיש כאילו יש לי חור שחור בלב. אני אסביר: מה התרגלנו לקבל מאוסטר ? הוא אוהב נופים; אורבנים וגם כפריים. לעיתים העלילה מתרחשת בניו יורק, עם העדפה למנהטן או ברוקלין וכך גם בספר זה. הגיבור הוא סופר ( עוד מוטיב חוזר) וכמובן שיש סיפור בתוך סיפור. הפעם מדובר בסיפור שהגיבור כותב והוא די מרתק עד ש...
אלמנט פול אוסטרי נוסף זה האובססיה של הגיבור למחברת ( אוסטר עצמו כותב את כל הטיוטות לספריו בעט ומחברת שהוא בוחר במיוחד).כמו כן גיבורנו חווה מתח בחיי הנישואין ואוסטר דש ודש בחומרים שרובנו לא היינו רוצים לחשוב עליהם. חידוש חביב אך לא מקורי הוא הערות השוליים המפורטות שמרחיבות את הסיפור ומעניקות לו ''קול'' נוסף וידעני.אוסטר לא ממציא את הגלגל , קדם לו הספר ''חייו הקצרים המופלאים של אוסקר וואה '' של הסופר הדומיניקני חונוט דיאז שגם זכה עליו בפוליצר. לדיאז עצמו קדמו אחרים אבל זה לא הנושא. הספר קריא למדי אבל יש לו נופך אפל של אלימות והמון רגשות שליליים ואני מזכיר שלא מדובר פה בספר מסדרת רייבנלופט ( אימה ופנטזיה). קראתי לפחות שמונה ספרים של אוסטר וזה האפל שבהם , ושוב אין פה ערפדים או רוצחים . אכן ''ליל האוב''. הספר חסר קצת בסיפור בתוך סיפור שהרגיש לי כאילו אוסטר פשוט דחף לתוך הספר סיפור קצר שהוא נתקע איתו והתעצל לסיים.סיימתי את הספר עם מועקה גדולה, ותחושה ששום דבר לא נפתר באמת. כמו לאכול משהו עם המון נפח אבל בלי תחושת שובע ( מלפפונים?). והספר כתוב טוב. זה פשוט הכישרון של אוסטר לדכא אותך כך. שלושה כוכבים ביחס לספריו האחרים של אוסטר.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
