הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בפברואר, 2015
ע"י סהר9
ע"י סהר9
בסיפוריה הקצרים מונרו מצליחה לגעת.לא תמיד כל הסיפורים טובים בעיני. בספר הזה ריקוד הצללים אהבתי את הסיפור תמונות. אהבתי גם את הסיפור שמלה אדומה. מונרו מרבה לכתוב על ילדותה, על האדם הקטן וחויותיו. ספורים כל כך ריאליים ואנושיים. מונרו לא נסחפת לדמיון או לאפסורד. (מה שאני דוקא אוהבת). היופי בסיפוריה משתקף דרך החיים עצמם על פשטותם והאנושי והמרגש שבתוכם.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
