זה מתחיל בעיצוב. ספר קטן, כמעט מרובע, איור מעין קומיקס ישן שמתאים לתחילת אמצע המאה הקודמת, וצבעים כתומים שחורים.
זה ממשיך בעובדה, שרק בזכות סימנייה שמתי לב אליה, שז'ורז' סימנון, הוא הסופר שיש לי הכי הרבה ספרים שלו.
גם מזג האוויר לפני כמה שבועות היה אידאלי – גשם זלעפות, אפור וקפוא, עם רוחות שורקות, שפשוט אין מה לחשוב על להיות בחוץ – אלא רק לקרוא ולקרוא.
ואם זה לא מספיק, מסיבה בלתי מובנת בעליל, פקד מגרה, הוא החוקר שניצח אצלי את שאר החוקרים הבלשים והשוטרים, בכתובים ובסרטים.
מגרה הוא גדול מידות, עקבי, ומתבונן.
והוא שונה מכל אלה שהכרנו - הוא לא שיכור אנטי ממסדי כמו הולה, לא אנליטי ומבריק כמו שרלוק, לא סופרמן כמו (תשלימו לבד), ולא כובש הנשים הווירטואוז פנדורין.
הוא פשוט סלע שהזמן מתקמט לידו. הוא ניצב, נוכח וחודר לנפשות האנשים – הוא רואה את הנפש רק מהתבוננות וסבלנות אין קץ, בעבודת רגליים, ובאיסוף פרטים קטנים ושוליים, שנבנים לתמונה אמתית של מושא החקירה.
הוא הופך לכזה שאתה קורא עליו עוד ועוד אך לא מכיר, אבל אתה רוצה שיהיה לצדך, כי לידו יהיה בסדר.
קשה להסביר את הקסם שמהלך עלי סימנון בספריו, וביחוד בסיפורי מגרה – זה כנראה הקצב האיטי, האווירה הצרפתית הנאלחת של תחילת המאה הקודמת, ופיצוח נפש האדם.
"פיוטר הלטבי" הוא הראשון בסדרה, שתורגם רק עכשיו, והוא מעולה מכל בחינה שהיא – למי שלא מכיר כדאי ממש להתחיל אתו, ולהמשיך עם שאר המתורגמים של השנים האחרונות.
כולי תקווה שהכיתוב "סדרת הפקד מגרה" על הכריכה של הספר מרמז על תרגום עוד ועוד ספרים על הפקד מגרה.
מומלץ++
למיטיבי לכת: http://www.trussel.com/f_maig.htm
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
