ביקורת ספרותית על מטרהורן מאת קרל מרלנטס
ספר מעולה

---

ספר על פלוגת נחתים בויאטנאם. במלחמה שאינה מוכרת לנו, לצבא בעל אופי מיוחד ושונה מאיתנו ובדומה לנו,מביאים את עצמם, הבית וחלומותיהם וממזגים אותם במסגרת קשה כזאת.
הסיפור מובא תוך כדי מעקב ומבט של מלאס, מפקד מחלקה שנפגש בג'ונגל עם העלוקות, הלחות והגשם הבלתי מסתיימים, פצעים מוגלתיים ובוץ.
בתנאים אלו ישנים, אוכלים, ונלחמים.
על תשתית זאת מתווספת מטלת המנהיג. מלאס מזהה את המתחים הבין גזעיים, יחסי ותיק וצעיר כמו הקשבה לבעיות הפרט.
הוא מבין כי הדרך להגיע לתוצאות של הנעת חיילים, וקבלת מרותו על ידם היא על ידי הבנות (לא בהכרח פשרות). שיטה זאת עובדת.
הדבר הבולט אצל החיילים, כי אין הם עסוקים במטרות המלחמה ותכליתה. הציות לפקודות הוא מובנה וחד. אין ויכוח.
אם מ"פ מחליט כי לקראת ביקור של מג"ד יש להסתפר ולהתגלח גם אם יש בעיה של זמינות מים, אין ויכוח. חייל אחד מנסה להתחמק מהענין על ידי פניה למ"פ כדי להיות בשמירה באותו זמן. התרגיל לא מצליח.
הפיקוד אינו מבין את מהלכי המלחמה והפקודות שלו שגויות, גם מי מהדרגים הנמוכים שתופס כי הם משלמים על טעויות של הפיקוד, נעצר במקומו לרגע ומיד חוזר ללחימה בכל יכולתו.
בקטע אחר נפצע מלאס ומוטס לספינת בית חולים. הרופאה בדרגת סרן מסבירה למלאס כי " אנחנו בעצם מכונאים. תפקידנו לתקן את החיילים שמגיעים ולשלוח אותם בחזרה ליחידותיהם.
אנחנו לא מתיחסים לצד הנפשי"
התיאורים בספר קשים מאוד. גם שפה צבאית גסה, לא כל כך תקנית נמצאת בשפע.
ועם זאת ההוויה הצבאית מחלחלת. לאלו בעלי קיבה קשה, יקבלו כאן תמונה של צבא שנתקע כמטומטם במלחמה לא שלו, יחסים בין חיילים, ומפקדים.
אין בספר, וטוב שכך, מבט על מלחמת ויאטנאם, אלא הפרט והמלחמה.
לדעתי זהו ספר חובה לכל דרגי הפיקוד ( ממ"כ ומעלה).
בעיני הוא ספר מענין.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מטרהורן