ביקורת ספרותית על אין סודות בחברה מאת יונתן שגיב
ספר לא משהו

---

מתקפה יחצנית שכזאת על ספר טיסה, שהגיעה לשיאה בראיון עם המחבר בכתבה בשבעה לילות אתמול, הדליקה לי את כל הפיוזים, כי הייתי בטוח שזה ספר מבית מדרשה של ידיעות ספרים. אחרת באמת שאי אפשר להבין איך מדור הספרים המתנשא של ידיעות אחרונות נותן במה מפרגנת כל כך לספר שכמעט כל מילה עליו מיותרת. אבל זה לא. אפשר להרגע. זה מגיע מהוצאת כתר. נייס על הפרגון ידיעות.
אז מה יש לנו פה? בלש הומו, שרגע מדבר בלשון זכר ובאותה נשימה עובר לדבר בלשון נקבה, שהחקירה הראשונה שנופלת עליו היא של ידוענית עשירה. לא אמין בעליל, אבל יאללה. למה להרוס. לחוקר שלנו אין ממש כישורי בלש, הוא פועל מהבטן, וכמובן הולך ומסבך את העניינים והחקירה, רק כדי לפתור את התעלומה שהקורא הסביר פתר הרבה לפניו. ניחא. גם בספרים של אורלי קראוס ורם אורן החשוד המידי מופיע כבר בהתחלה.
אבל נגיד ושרדנו את כל אלה, ומבלי להשמע הומופוב, יש לי בעיה עם הגיבור. בתור צופה מושבע של המירוץ למיליון, אני קצת מתחלחל בכל פעם שאוריאל וטום מדברים אחד לשני בלשון נקבה. כאילו אני מכיר בזכותם של אנשים לחיות את חייהם כרצונם, לדבר אל חבריהם בכל שפה שיבחרו בה, אבל בפריים טיים? כאילו מה יגידו הורים לילדיהם הצעירים שצופים בתכנית ומתקשים להבין למה גבר מדבר לגבר אחר בלשון נקבה?
והטרנד הזה, שכולל שיבושים של מילים, עיוותים וסיומות מוזרות חודר עכשיו גם לספרות. אז בסדר, זה לא אורלי קסטל בלום ובטח לא מאיר שלו, ועדיין צריך מילון או פרשנות או השד יודע מה כדי להבין את המחבר.
זה לא שיש לי בעיה עם גייז. באשמת חברתי תבדל"א קראתי את סדרת נגמר העוף אבל כל המאכלים טעימים של זיו כהן שגרמה לי להאמין שביקום שבו אנו חיים כל הגברים הם גייז בפוטנציה, ונשארתי בחיים כדי להוכיח לחברה שלי שאני סטרייט למהדרין, אבל בספר הזה, איך אגיד, נחצו יותר מדי קווים מרתיעים.
מי שקרא ביקורות קודמות שלי,יודע שאני חסיד של ספרי טיסה, מותחנים פשוטים ומחפש הומור. בספר הזה יש כביכול את כל המרכיבים שיגרמו לי לתת חמישה כוכבים כאילו מדובר במלון דן באילת. אבל לא. הוא אכן מצחיק לפרקים, אבל מדובר בהומור לא אינטיליגנטי, הוא מותח כמו הדחה של זייפן בשלב האודישנים של כוכב נולד, והוא טס במהירות של הצב מהפרסומת של ועדת הבחירות. תוסיפו לזה את הסרבול בקפיצות שבין זכר לנקבה כשהבלש מדבר, ותקבלו חפירה אחת גדולה, ממש כשמו של הבלש.
נ.ב.
אחרי שקראתי את הביקורת שכתבתי, נראה לי שהכי יצאתי חופרת.

» ביקורות נוספות של קורא בסופש
» ביקורות נוספות על אין סודות בחברה