• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

מאת דן-בניה סרי

הביקורת של תולעת חמודה

תמונה של תולעת חמודה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

מאת דן-בניה סרי

הביקורת של תולעת חמודה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של תולעת חמודה
הוצאה לאור:כתר
0
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
אפס חמש שתיים שבע אפס ארבע אפס אחד שלוש שתיים - נס ציונה
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

לא שרדתי את העברית המיושנת, שבעקבותיה לא הבנתי את העלילה. חזרתי על פיסקאות שוב ושוב על מנת להבין. מצטערת, זנחתי אחרי 40 עמודים...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
1קורא|גיל ממוצע62|100%נשים

על המבקרת

תמונה של תולעת חמודה

תולעת חמודה

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
92 ביקורות•322 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•שואה
תמונה של תולעת חמודה
תולעת חמודה
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות92
לייקים שקיבלה322
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת31ספרות מקורית27שואה6

דיון על הביקורת

1 תגובה
Mira
Mira•לפני 11 שנים
לא נורא. כל הכבוד על הניסיון. אולי בעתיד תהיי יותר מוכנה לקרוא אותו.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של תולעת חמודה

בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

התאכזבתי, יש פוטנציאל לסיום אחר, אבל בחיים כמו בחיים- הסיום לא happy end.
הדמויות הראשיות עם סיפורי חיים מאתגרים, אבל התיאורים שלהם שטחיים, תיאור הקשר ביניהם- שטחי.

הסיבה היחידה שנתתי 3 לספר במקום 2, שהצלחתי לסיים אותו ולא התייאשתי אחרי 20-30 עמודים.

לפני חודשיים•
★★★★★
•תולעת חמודה
סמטת כנען

סמטת כנען

חוה אלברשטיין

להיות חוה אלברשטיין זה טייטל מחייב. לכתוב ספר זה כבר מעורר ציפיות ומבחינתי הציפיות לא התגשמו. לצורך ההגינות אציין שקראתי חצי ספר ולא המשכתי.
היא זמרת אדירה, יש לה רפרטואר מדהים ומרגש, אבל הספר לא ריתק אותי, ככל הנראה משום שהוא בנוי קטעים-קטעים, פרקים-פרקים, בתיאורים די יבשים של באנו, היינו, שרנו, הלכנו. אין קשר בין הדברים, אין רצף, אין עומק רגשי, אין באמת גילוי של תחושות אמיתיות. חבל

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•תולעת חמודה
חולות הזהב; תשעה פרקי סיפור

בנימין תמוז

חולות הזהב; תשעה פרקי סיפור

בנימין תמוז

בד"כ אני אוהבת את הכתיבה של בנימין תמוז, במיוחד הבריק בפונדקו של ירמיהו. הפעם, אוסף קצת סתמי בעיני של סיפורים מתחילת המאה ה- 20 בארץ ישראל. לא המשכתי מעבר לסיפור השני.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תולעת חמודה
שחזור אינטימי

שחזור אינטימי

סמדר גונן

כשהייתי ילדה בשנות ה- 70 וה- 80, הקיבוץ נראה בעיני מקום אידיאלי, קסום, חלומי, רחוק ובלתי מושג. בני הקיבוצים נתפסו כאליטה נכספת, כמעט בני אלילים. מתסבר שהמציאות הנחווית על ידם, לא היתה תמיד נוצצת ואידיאלית. סמדר גונן מספרת את חוויות הילדות וההתבגרות שלה בקיבוץ חפציבה שבעמק יזרעאל, חושפת מחקרים מרתקים על הלינה המשותפת והבעיות שהיא יצרה, על הבעיות שהיו בחברת הילדים, כיצד הקיבוץ התמודד (או יותר נכון לא התמודד) איתן. אהבתי את הספר, אם כי החלק החקרי היה לי מעט ארוך מדי, הייתי מעדיפה יותר סיפורים אישיים. תודה על הקול החשוב הזה!

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תולעת חמודה
הפרדס . משלי בקבוקים, פונדקו של ירמיהו

הפרדס . משלי בקבוקים, פונדקו של ירמיהו

בנימין תמוז

חוות הדעת מתייחסת לספר "הפרדס"/ בנימין תמוז.

מאז 7 לאוקטובר, לא הצלחתי לקרוא ספר אחד מתחילתו ועד סופו, המציאות ההזויה שאנחנו חיים בה סיפקה לי תירוץ טוב (או עלוב, תלוי איך מסתכלים על זה). אבל העובדה היא ש"הפרדס" הוא הספר הראשון שאני מצליחה לסיים לקרוא.

לכאורה, העלילה מתוארת מפיו של אגרונום שמגיע לחלוק את הידע המקצועי שלו בפרדס ביפו, החל מתחילת המאה ה- 20, מתארת את חיי המשפחות שחיו שם בהמלך השנים ועד לשנת 1956 לערך, תקופת מלחמת קדש. כל זאת, במקביל להיסטוריה של ישראל בתקופה זו, החל מגירוש התורכים, גירוש המנדט הבריטי, שתי מלחמות העולם, הקמת מדינת ישראל, נטישת יפו על ידי תושביה הערבים, מלחמת העצמאות.

במרכז העלילה- לונה, אישה אילמת וחרשת, בתו של הטורקי שקיבל את האגרונום לביתו ובהמשך הופכת לאשתו של הבעלים הבא של הפרדס והאחוזה. אישה יפה, מכושפת, מכשפת, שמנהלת מערכות יחסים לא מקובלות בלשון המעטה עם הגברים שבחייה.
במקביל, מערכת יחסים בין שני אחים, אחד יהודי והשני ערבי (בנים לאותו אב, לא לאותה אם), כשבמהלך העלילה מתגלה התהום התרבותית והתפיסתית ביניהם והיחס שלהם לאדמת ארץ ישראל.

לא יכולתי להימנע מהמחשבות שעלו בי תוך כדי הקריאה, על הרלוונטיות של ההבדלים בין יהודים לערבים לגבי תפיסת האדמה שלהם, על הרצון של כל צד לסלק מפה את האחר, למרות שהספר נכתב ב- 1972 ואנחנו היום ב- 2025. על כמה תמימים היינו (ואולי עודנו) באמונתנו שנוכל לחיות בשלום עם הערבים לצידנו (ובתוכנו?) ועל איך המציאות מכה בנו שוב ושוב, וכמה נוח ליפול שוב ושוב למלכודות האלה. כאילו שום דבר לא משתנה למעלה מ- 120 שנה על האדמה שלנו.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•תולעת חמודה
ליל העשרים

ליל העשרים

יהושע סובול

קראתי את לילי העשרים וגיליתי ספר שעומד בדיוק על קו התפר בין ההתרחשות הגשמית-סוערת- קבוצת חלוצים שעומדים לעלות לקרקע ולהקים יישוב חדש בארץ ישראל, רגע של חלוציות והירואיות, לבין שאלות פילוסופיות עמוקות יותר: האם האדם כאינדיבידואל גובר על הקולקטיב? מה המשמעות של שייכות, מה התפקיד של היחיד אל מול ההיסטוריה?

כקוראת, הרגשתי שאני נמשכת למתח הזה בין האלימות, הרומנטיקה והאידיאולוגיה לבין החקירה הרכה יותר של השאלות הפנימיות. אבל לצערי, לא הצלחתי להתחבר לדמויות. הן נשארו עבורי די שטחיות, לא מספיק מעוצבות כדי לעורר בי חיבה, כעס או אפילו סקרנות. לא הצלחתי להרגיש שאני באמת מבינה מי הן, מה מניע אותן, מה מפעיל להן את הלב.

זו קריאה שמשאירה אותי עם מחשבות, אבל לא בהכרח עם רגש.

לפני שנה•
★★★★★
•תולעת חמודה
אררטים

אררטים

אורה אחימאיר

אני ברגשות מעורבים לגבי הספר. מצד אחד, הכתיבה של אורה אחימאיר מרתקת וסוחפת. העלילה על גב הספר הבטיחה סיפור על שואת הארמנים, אז תוך כדי הקריאה הבנתי שהנושא הזה רק משני לעלילה המרכזית, שהיא התנהלותה של אישה בעולם, ציפיות החברה ממנה, איך היא מחניקה את רצונותיה ונשאבת לשגרה השוטפת. עם זה אין לי בעיה, כאמור הסיפור קולח והכתיבה משכה אותי להמשיך לקרוא עוד ועוד.
עם שני דברים היתה לי בעיה- האחד- הדיסטופיה המתוארת לגבי מותה של מדינת ישראל בדפים האחרונים, היתה קשה לעיכול. במיוחד אחרי 7.10.23.
והשני (והוא גם משני בחשיבותו)- התמוטטות העצבים של הגיבורה, כאילו נוצר פתאום, יש מאין, ללא כל סימנים מקדימים מבשרים, ברצף העלילה זה הרגיש לי מעט תקוע ולא שייך. חושבת שאפשר היה לעבות שם קצת יותר.
סה"כ ספר בסדר, כאמור למעט הסוף שהיה קצת מרגיז, מוריד ומעצבן.

לפני שנה•
★★★★★
•תולעת חמודה
המחברת הגדולה

המחברת הגדולה

אגוטה קריסטוף

קראתי את הספר בכמה שעות, אי אפשר להפסיק.
סיפור על תאומים בימי מלחהע השניה, בכפר קטן ליד הגבול, שאמם משאירה אותם אצל סבתא כי בעיר הגדולה כבר לא בטוח.
הסיפור מסופר ע"י התאומים בגוף ראשון, פרקים קצרים שהולכים והופכים מזעזעים יותר ויותר.
תחילה הם מתרגלים דברים פיזיים קשים להקל את מצב המלחמה, למשל- כמה זמן יוכלו להחזיק בלי אוכל, התרגלות לכאב פיזי ועוד.
הסיפורים הופכים להיות יותר ויותר קשים, ככל שהם מתרחקים רגשית מהסיטואציה.
*** אזהרה- בספר יש סצינות סקס קשות וכן מוות גרפי לא קל.
ספר שמשאיר אותנו עם הרבה מחשבות על טבע האדם וכמה אכזר צריך להיות כדי לשרוד.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•תולעת חמודה
צחוק של עכברוש

צחוק של עכברוש

נאוה סמל

הספר הזה שכב בספריה שלי המון זמן ולא הגעתי אליו. היום בבוקר ניגשתי לחפש ספר ונתקלתי בו. לקחתי ליד ולא יכולתי להניח עד שסיימתי לקרוא אחרי 4 שעות.
לטובת אלו שעדיין לא קראו את הספר, לא אכתוב פה ספויילר. רק אמליץ עליו מאוד ואומר כי אינו קל לקריאה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•תולעת חמודה

ביקורות נוספות על "עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]"

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

דן-בניה סרי

את עוגיות המלח של סבתא סולטנה, קראתי לפני שנים ארוכות, סמוך לתקופה בה יצא הספר (סוף שנות ה-80 וזכור לי כי אז הוא עשה עלי רושם אדיר. לאחרונה נתקלתי בו בחנות של סיפור חוזר והחלטתי לקרוא אותו שוב ולראות מה יש בו שאז, לפני שנים הרשים אותי כל כך.

זהו סיפורה של משפחה מזרחית החיה בשכונה ירושלמית ענייה, מסורתית ושמרנית. זוהי שכונה של אנשים קשי יום, הפרנסה אינה מצויה שם בשפע ובנוסף לכך חלק מהדמויות חולות, נכות, וחולשותיהן מתוארות בהקצנה. האשכנזים המתוארים בסיפור הם עשירים ובינם לבין גיבורינו בשכונת העוני, אין חיבה יתרה.

זהו סיפר על 3 דורות: סבתא סולטנה הזקנה והמתעוורת, בנה יצחק וכלתה אמא זוהרה, והבן-הנכד אליהו ואשתו קלרה. המשפחה חיה ללא גבר תומך ומפרנס, עוסקת בהשרדות יום יומית ולאליהו עצמו, החיים קצת התאכזרו: הוא נכה, מכוער ומעט מוגבל שכלית ואמו השיאה לו את קלרה שהיא נערה פשוטה וצייתנית. אמא זוהרה חולמת לזכות לנכד מבנה אליהו, אך אליהו וקלרה כלל אינם יודעים כיצד בא תינוק לעולם, ובמשפחה השמרנית אין מי שיסביר להם זאת.

אני חייב לציין כי אמנם לא ממש הצלחתי להתחבר לעלילה, אך השפה בה כותב בניה סרי נהדרת ומזכירה במעט את סגנונו של שי עגנון.

טעמינו כנראה משתנה עם השנים, אחרת אין לי הסבר מדוע לפני כמה עשרות שנים כל כך התלהבתי מהספר. מבין כתביו של בניה סרי זהו הספר היחיד שקראתי עד עתה אך נראה לי כי מגיע לו צ'אנס נוסף עם כתביו האחרים.

3 כוכבים.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•בנצי גורן
עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

דן-בניה סרי

השם משובח ( אם כי לא מיצג במיוחד את העלילה ) אני אוהב ספרים עם שמות כאלו.
השפה נהדרת – עגולה , יפה אם כי לעיתים מתפתלת יתר על המידה
תמונת העטיפה מצודדת את העין.
העלילה מתפתחת ומלאת ריחות וטעמים ועדיין משהו לא עבד בשבילי בספר.
יש שני סוגי כתיבה עיקריים שעולים לי בראש כאשר אני חושב על ספרות ישראלית ( ויש גם הרבה שהם לא זה ולא זה ):
האחד ממטפאר את עצמו לדעת ומדמה כל פעולה ורגש לעייפה. נדיר שאצליח לקרוא ספר כזה וסבתא סולטאנה לא שייך לסוג זה. יש בו דימויים ומטאפורות אבל במינון שמשרת את העלילה.
השני מספר סיפורם של אנשים בשולי החיים ,מאיר בנורת פלורוסנט חשופה כל פרט בעליבותם , מתעקש ומושך את הקורא לתוך עולמם ללא אפשרות בריחה או שביב תקווה. הדמויות הן בדרך כלל כבויות והן שורדות ללא הרבה אנרגית חיים. יש רמיזות לסגנון זה בספרים שקראתי אצל בשביס ( השטן בגוריי) ועגנון ( בדמי ימיה ) , דבורה בארון זכורה לי מהתיכון כמלכת הזאנר עם הפרה היחידה המובלת לשחיטה. בזמנים יותר מאוחרים ניתן למצוא את הסגנון בוריאציות שונות ב'חתונות שלנו' של רביניאן,ב'דקדוק הפנימי' של גרוסמן,ב'דודה פרהומה לא היתה זונה' של אבני וגם אצל אשכול נבו.
הספר הזה נכתב בשנת 80 ומקדים את הספרים המאוחרים שציינתי אבל בהחלט שייך לאותו סגנון. לי אישית קשה עם הסיפורים הנל ודבורה בארון הייתה סוג של טראומה בתיכון.
הספר קצר מאוד אם הוא היה מעט ארוך יותר לא הייתי מסוגל לסיימו . אני לא חושב שהוא כתוב רע הוא פשוט לא לטעמי. עם השנים הטעם שלי משתנה ויתכן שיום אחד ארכוש גם את הטעם של עוגיות המלח של סבתא סולטנה.
דן בניה סרי מסקרן אותי כבר זמן מה. זהו ספרו הראשון שאני קורא ועל המדף מחכה לי "ציפורי צל" שלו ואני מתכוון לנסות עוד טעימה או שתיים ממנו בעתיד . ( למרות וגם בשל מה שכתבתי לעיל )
ובצער לי על ההתפלשות בשולי החברה פניתי להתעודד ופתחתי את "איזון עדין"....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•cujo
עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

דן-בניה סרי

בינתיים קראתי רק את הספר הזה של דן-בניה סרי.
התפעלתי מן הספר. הדרך הציורית והתיאורית של הסופר את הדמויות שובת לב ממש. התיאורים של הדמויות נוגעים ללב. שתי הדמויות, אליהו ('אליקו') וקלרה, הן דמויות עלובות ומסכנות והן כמו מריונטות של אמא זוהרה. היא עושה בהן ככל העולה על רוחה, ואין פוצה פה ומצפצף.
חייה של כל דמות בספר הם חיים קשים וכל דמות מתמודדת עם בעיות גשמיות ונפשיות. הצער ממש עוטף את הספר.
הדרך שבחר הסופר לתאר את הדמויות ואת בעיותיהן ייחודית. זו דרך תיאורית, מתומצתת, מרמזת לעתים ומניחה לקורא להמשיך מה שהסופר התחיל. לעתים נראה שאינך בטוח מה בעצם הייתה הבעיה. אני מגלה כאן קצת פרטים מהעלילה: למשל, בתיאור על אליקו נכתב שמכנסיו נרטבו בגלל המחלה ההיא. והקורא תוהה מה בדיוק הייתה מחלתו של אליקו הקשורה לעניין הזה. עד סוף הספר לא נכתב בבירור מה הייתה הבעיה בדיוק. הקורא צריך לנחש.
באופן כללי אהבתי את דרך הרמזים שלו, את הקיצור בתיאור. את המתח שהוא יוצר כשהקיצור משמש לו אחד האמצעים ליצירת המתח. נראה שזו ממש ספרות אמנותית.

הספר מרתק, אף שאני מודה: תחילת הספר קשה קצת לקריאה, ואיני מתפלאת שאחת מכותבות הביקורת כתבה שהיא הפסיקה לקרוא בעמוד 40. חבל שהפסיקה לקרוא, משום שאחר כך היא הייתה עשויה לחוות חוויית קריאה מופלאה.
התיאורים בתחילת הספר מַלאים את הקורא. גם בהמשך יש תיאורים יפים, אך למי שאין סבלנות לקוראם – תהיה לו בעיה. ואולם בהמשך, כאמור, התיאורים קצרים יותר.
הקורא חפץ לדעת במתח רב מה אירע בסופו של כל סיפור קטן שמתחיל בספר. אתה עוצר את נשימתך כדי לדעת מה אירע לכל אחת מן הדמויות.

מכיוון שהספר אינו שיפוטי, נראה שמשום כך אין מספיק ביקורת על זוהרה ועל המעשה הקשה והנורא שעשתה.

אשר לשם הספר – הוא נראה כביכול שולי, אבל נראה שהשם הזה מתאים להפליא לספר, שכן העוגיות הללו של סבתא סולטנה מייצגות נקודות מפנה חשובות בספר והן משקפות את רוחו של הספר. שמו של הספר משמש מעין בבואה מזערית לדרך הסיפור של הסופר – דרך הרמז, השם שנראה שולי מרמז על נקודות המפנה העיקריות שבספר.

אני מעריכה מאוד את הסופר ואת כתיבתו.

נטע

לפני 9 שנים•
★★★★★
•נטע
עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]

דן-בניה סרי

ספר מופלא!
כתיבה מלאת דמיון , מהרגע שמתחילים את הספר הוא שואב אותך אל אותה אישה מדהימה וצנומה
ואל הפשטות של אותם אנשים פשוטי יום

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אפס חמש שתיים שבע אפס ארבע אפס אחד שלוש שתיים - נס ציונה
1.0
1.0
דירוג
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“ספר מופלא! כתיבה מלאת דמיון , מהרגע שמתחילים את הספר הוא שואב אותך אל אותה אישה מדהימה וצנומה ואל”

5/5
ביקורות על עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]
הבאה
אין ביקורת הבאה