ביקורת ספרותית על עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת] מאת דן-בניה סרי
ספר מעולה

---

בינתיים קראתי רק את הספר הזה של דן-בניה סרי.
התפעלתי מן הספר. הדרך הציורית והתיאורית של הסופר את הדמויות שובת לב ממש. התיאורים של הדמויות נוגעים ללב. שתי הדמויות, אליהו ('אליקו') וקלרה, הן דמויות עלובות ומסכנות והן כמו מריונטות של אמא זוהרה. היא עושה בהן ככל העולה על רוחה, ואין פוצה פה ומצפצף.
חייה של כל דמות בספר הם חיים קשים וכל דמות מתמודדת עם בעיות גשמיות ונפשיות. הצער ממש עוטף את הספר.
הדרך שבחר הסופר לתאר את הדמויות ואת בעיותיהן ייחודית. זו דרך תיאורית, מתומצתת, מרמזת לעתים ומניחה לקורא להמשיך מה שהסופר התחיל. לעתים נראה שאינך בטוח מה בעצם הייתה הבעיה. אני מגלה כאן קצת פרטים מהעלילה: למשל, בתיאור על אליקו נכתב שמכנסיו נרטבו בגלל המחלה ההיא. והקורא תוהה מה בדיוק הייתה מחלתו של אליקו הקשורה לעניין הזה. עד סוף הספר לא נכתב בבירור מה הייתה הבעיה בדיוק. הקורא צריך לנחש.
באופן כללי אהבתי את דרך הרמזים שלו, את הקיצור בתיאור. את המתח שהוא יוצר כשהקיצור משמש לו אחד האמצעים ליצירת המתח. נראה שזו ממש ספרות אמנותית.

הספר מרתק, אף שאני מודה: תחילת הספר קשה קצת לקריאה, ואיני מתפלאת שאחת מכותבות הביקורת כתבה שהיא הפסיקה לקרוא בעמוד 40. חבל שהפסיקה לקרוא, משום שאחר כך היא הייתה עשויה לחוות חוויית קריאה מופלאה.
התיאורים בתחילת הספר מַלאים את הקורא. גם בהמשך יש תיאורים יפים, אך למי שאין סבלנות לקוראם – תהיה לו בעיה. ואולם בהמשך, כאמור, התיאורים קצרים יותר.
הקורא חפץ לדעת במתח רב מה אירע בסופו של כל סיפור קטן שמתחיל בספר. אתה עוצר את נשימתך כדי לדעת מה אירע לכל אחת מן הדמויות.

מכיוון שהספר אינו שיפוטי, נראה שמשום כך אין מספיק ביקורת על זוהרה ועל המעשה הקשה והנורא שעשתה.

אשר לשם הספר – הוא נראה כביכול שולי, אבל נראה שהשם הזה מתאים להפליא לספר, שכן העוגיות הללו של סבתא סולטנה מייצגות נקודות מפנה חשובות בספר והן משקפות את רוחו של הספר. שמו של הספר משמש מעין בבואה מזערית לדרך הסיפור של הסופר – דרך הרמז, השם שנראה שולי מרמז על נקודות המפנה העיקריות שבספר.

אני מעריכה מאוד את הסופר ואת כתיבתו.

נטע

» ביקורות נוספות של נטע
» ביקורות נוספות על עוגיות המלח של סבתא סולטנה [מהדורה מחודשת]