ביקורת ספרותית על תעלומת האיש שמת צוחק מאת טרקווין הול

---

קצת מרגש להיות הראשון שכותב ביקורת:)

הספר הזה מבחינתי יוצא דופן בכמה מובנים, ובראשם העובדה המדהימה שהספר הזה טוב יותר מקודמו בסדרה, דבר נדיר למדי.

העלילה שוב משעשעת (לא, היא לא באמת "מצחיקה עד דמעות") וצבעונית, אוהו כמה צבעונית. ובקיצור- הודו.
ויש פורי ואמו כבדת המשקל (+ מטריה נגד שמש) פותרים במקביל צמד תעלומות, ויש פורי מנסה להיאבק בכוחות הרשע ה"על טבעיים" ואמו ואשתו מנסות את כוחן בלכידת שודדים...

הסיפור מזכיר סיפורים דומים של האושיה הספרותית שרלוק הולמס, בהם מתרחש פשע שבוצע כביכול ע"י כוחות על טבעיים, ולבסוף מגיע החוקר החרוץ למסקנה כי הכל רמאות וקנוניה.

טקרוויל הול רקח כאן תבשיל הודי מפולפל: רצח ע"י גורם על טבעי לעיני מספר עדים. (רצח הכולל ריחוף, צחוק, וחרב מתפוררת...)
ויש פורי מסרב להאמין כי מדובר במעשה כשפים ע"י קוסם/ באבא/ מקובל ופועל בצורה חכמה ומשעשעת לגילוי האמת.

מומלץ בחום!

הערה: גם כאן, כמו ב"תעלומת המשרתת הנעדרת" יש מילון מושגים בסוף הספר ורצוי להיעזר בו במהלך הקריאה.

» ביקורות נוספות של קורא כרוני
» ביקורות נוספות על תעלומת האיש שמת צוחק