ביקורת ספרותית על הדרך מאת קורמאק מקארתי
ספר טוב

---

מה זה ספר? ספר זה בעצם ערימה של דפים לבנים, מקובצים יחדיו, ועל הדפים טבועים כתמים מדיו, בצורת אותיות בשפה כלשהי, וכל כתמי הדיו הללו באים להעביר לך את דבר הכותב. מכאן והלאה, כקורא, אתה רשאי לקחת דבר הכותב לכל מקום אשר תחפוץ.
בספר "הדרך", האותיות חודרות לתוכך בצורה יוצאת דופן. למילים יש ריח, לכל משפט יש תחושה חיצונית אשר הוא משרה עליך. הכתיבה המיוחדת במינה של הסופר מלווה אותך לכל אורך הסיפור ובולעת אותך לעולם עם תחושות חיצוניות, ריח, טעם, טמפרטורה וכו'. מעולם לא קראתי ספר אשר העביר לי את האווירה הכללית אשר שוררת בעלילה בצורה כל כך אמיתית וטובה. כל כך אמיתית, עד שהייאוש אשר חווה הדמות הראשית חודרת לתוכך ולא מרפה. אתה מאמין לכל מילה, אתה מאושר איתה כשטוב לה, אתה עצוב כשרע לה, אתה פשוט הופך להיות חלק מהספר. וכל זה קורה בזכות כתיבה מדהימה ונכונה, כמו שמעולם לא קראתי לפני.
מעבר למחמאות, הספר עצמו לא נותן לך להתפרע בדמיון ובאפשרויות. ברור לך מההתחלה לאן הוא מוביל ואתה לא מצפה לאיזשהי תפנית בעלילה. הסופר מחזיק אותך כל הזמן מתוח, אך ללא ציפייה שהמתח הזה יתורגם לשמחה. כלל וכלל לא. זה ספר חשוך ומדכא, חד פעמי וקשה לומר שנהניתי ממנו. בעיקר התמסרתי והתמכרתי לסיפור ולדמויות. התמכרתי לכאבם, ורק פיללתי לרגע שיהיה קצת טוב, וכשזה לא מגיע, אתה פשוט ממשיך לשוטט איתם ברחבי ארצות הברית עד הסוף, המר או המתוק, את זה אתם תחליטו.

» ביקורות נוספות של Rea_r
» ביקורות נוספות על הדרך