ביקורת ספרותית על חזרה מאת יואב בר-חיים

---

לפעמים עליך לחזור אל מה שאינך רוצה בו.
לפעמים אין ברירה אתה חייב לחזור
ומי שכותב אינו אלא מי שמנסה לחזור אל המציאות דרך המילים.
אבל האם אפשר לחזור באמת?
האם אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים? (בלי להרטב.)
יש ספרים שלוקחים אותך חזרה בזמן לעולם אחר או כזה שנדמה במבט ראשון כאחר.
הספר "חזרה" הוא ספר כזה.

"חזרה" מתאר את ישראל בשנת 1972 כשהייתי ילד קטן אי שם ביסודי, גיבור הספר יהודה בלומגרטנר גיאוגרף, אדריכל, אקדמאי, איש רוח, הססן ואלמן בלא ילדים, חוזר מהיפוטו שבאפריקה שם חווה מפח נפש אחרי שלא הצליח במשימתו לחדש את המבנה העירוני.
הוא חוזר לישראל לאוניברסיטה חדשה, הוא מנסה לחדש את הקשר עם משפחתו שנותק, שוקד על סיום סיפרו, אבל אינו בטוח שבעצם יש בו טעם, שהוא מוסיף משהו לעולם? האם יש ספר שיכול להוסיף משהו לעולם?
הוא מחפש אישה ונדמה שגם הנשים מחפשות אותו, אבל הוא אינו מבין שום רמז שנשלח לעברו
יהודה בלומגרטנר הוא איש הססן, חששן, שמרן, אינטלקטואל שנכסף ונרתע מהחיים הממשיים שמתדפקים על סף דלתו.
הוא מנסה להיזכר להבין היכן טעה בדרך נזכר באהובתו הראשונה אביגיל אותה פגש בספריה ואת אהבתה לא זכה לגמוע, באשת העולם הפרוע אלה אליה נישא בטעות וממנה נפרד בעצב עוד כשהיו נשואים, וגם בהיפוטו הרי אהב אישה, אבל האם הייתה זו אהבה? מה הוא רוצה בעצם מעצמו? לאן הוא הולך ולמה?
"חזרה" הוא ספר מהסגנון הישן, הוא איטי, מהורהר, גדוש עד להתפקע ברמזים ספרותים והיסטורים, מתאר בפרטי פרטים ובעברית מעט ארכאית עולם שהיה.
אז האם אפשר לחזור? לאהבות? לבית הישן? לחלומות? או שדרך חיינו משתרעת כולה אחורה ורק נדמה לנו שאנו מתקדמים?
ספר יפה, מעניין ומומלץ, 732 עמ' (זה לא בדיוק ספר טיסה, יותר ספר להפלגה ארוכה) הוצאת עמדה.
אני חייב עוד לאמר מילה שאיננה קשורה לספר עצמו אלא לדרך השיווק שלו או יותר נכון לדרך האישיווק שלו, אין ספק שהושקעה מחשבה רבה בספר, הכותב הוא אינטלקטואל ואיש ספר שלא חסך זמן מאמץ וכנראה גם כסף בהוצאת הספר, לעומת זאת לא הושקע שום מאמץ שיווקי בספר הזה שכנראה לא שמעתם את שמעו ולא קראתם ביקורת עליו (ואני חייב להודות שתמונה הכריכה לא משכה אותי בשום צורה לקרא את הספר) וחבל על משתכחין...

» ביקורות נוספות של דוידי
» ביקורות נוספות על חזרה