ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 בפברואר, 2016
ע"י סדן
ע"י סדן
הרומן "חזרה" הוא ספר יוצא דופן בנוף הספרות הישראלית. קודם כל זהו ספר עב כרס - מעל לשבע מאות עמודים בשני כרכים! זהו ספר בעל יומרות וכוונות מרחיקות לכת. הוא נכתב כנראה במשך שנים רבות ע"י מחבר שעסק בכתיבה אקדמית אבל לא ספרותית. ואולי על כן לדעתי, יש בו פערים גדולים בין חלקים ספרותיים מצוינים! לבין קטעים אחרים חלשים, או שראוי היה אולי להשמיט אותם מלכתחילה. אינני יודע האם עבר הספר עריכה אבל גם אם כך לדעתי היא איננה מספקת .(אני עצמי גיליתי כמה טעויות כתיב וסגנון). גיבור הספר הוא דוקטור ישראלי שחוזר לאחר כעשר שנים בחו"ל, ישירות ממדינה אפריקנית לאוניברסיטה בישראל. הוא מגלה ישראל אחרת מזו שהכיר בצעירותו. הספר חוזר החל משנת ההתרחשות שלו 1972 בפלאשבקים אחורה וקדימה לפרשות אהבים וניסיונות שעוברים על אותו הדוקטור ששמו יהודה בלומגרטנר. בכלל השמות כאן אינם מקריים והם רומזים בצורה דו משמעית ולא רק בשם הנ"ל על ספרו האלמותי של ג'וייס - "יוליסס"...(שבו נקרא הגיבור בלום) וגם על סיפור האודיסיאה של הומירוס. (אותה הקבלה דרך אגב קיימת גם ביוליסס) אפשר לראות מעין הקבלה בין אודיסיאוס השב למולדתו ובין אותו בלומגרטנר העושה בדיוק את אותו הדבר. כפי שרמזתי כבר, יש פערים אדירים ברמות הסיפור המסופר לנו; מצד אחד סיפורים מרתקים כמו פרשת האהבים שהייתה לדוקטור בעודו סטודנט עם צעירה חרדית (שהיא לבדה יכולה הייתה להיות גרעין לספר מצוין בפני עצמו) או סיפור יחסיו הטרגי עם מי שהייתה אישתו באנגליה...
מצד שני עשה בר- חיים שהוא מן הסתם בעל ידע אקדמי רב, טעות גדולה לדעתי, כשלא התאפק להכניס חלק גדול מהידע האקדמי הזה בתחומים מגוונים לרקמת הסיפור! וכך אנו למדים ללא שום הכנה מוקדמת על תולדות העיור הגיאוגרפי בעולם, פילוסופיה, תולדות האומנות ועוד ועוד. מה שקורה הוא שלעתים קרובות הנפשות הפועלות נותנות הרצאה אחת לשניה בנושאים הללו במונולוגים שמתארכים יתר על המידה וכך אנו מקבלים, תובנות עמוקות למשל, על אחת היצירות של הצייר הצרפתי פוסן. מהידע הנ"ל אפשר כמובן ללמוד אבל אינני בטוח שמי שבא לקרוא רומן ספרותי, ממש מעוניין בהרצאות מהסוג הזה שרצופות לאורך כל הרומן... הספר רצוף במילים ומשפטים בשלל שפות באיות המקורי שלהם ללא הסבר! אז כשמדובר באנגלית זה די מובן אבל בלטינית? ובסווהילי?... בר חיים גם מתרכז לעתים קרובות בדו-שיח שהוא מאוד "יבש" בין גיבוריו עם שאלות "קיטבג" ו"דיקט"... מצד שני אותו דו שיח בדיוק לפעמים הוא רב עניין ומשמעותי לעלילה... גם ניכר שבר חיים מתמצא היטב ב"רקעים" שבהם מתרחשות העלילות במדינה האפריקנית בנעשה מאחורי הקלעים באוניברסיטאות השונות בארץ ובלונדון. גם אהבתי את הרגישות לשפת הדיבור של הנפשות הפועלות בתקופות עבר ומילים עגתיות משנות החמישים והשישים שבדור הזה כבר נשכחה משמעותן. לסיכומו של דבר כאמור למרות שהיומרות אינן מגיעות למעשה לידי מימוש, כי מדובר בספר שיש בו אי-איזון גדול בין קטעיו השונים. מדובר בכל זאת בספר "אינטלקטואלי" לבעלי נשימה ארוכה, זה איננו ספר "מסחרי". הוא בפירוש איננו מתאים ל"כל אחד" אבל בעלי השכלה רחבה שמתעניינים במגוון תחומים ולא רק בסיפור יוכלו להנות ממנו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
סדן
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
את ממש צודקת בתיה, מה שקצת עצוב הוא שעבורו הספר הזה הוא ראשון והוא השקיע בו שנים רבות של כתיבה - ממש מפעל חיים...
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
"תפסת מרובה - לא תפסת" אמרו חז"ל. והסופר של הספר הזה כנראה שכח את זה.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת