ביקורת ספרותית על ימים של דם ואור כוכבים - בת העשן והעצם #2 מאת לייני טיילור
ספר מעולה

---

אם אתם רוצים רק שתי מילים על הספר הזה, אני אתן לכם אותן בשמחה:
איפה ההמשך?

קראתי את הספר בשבוע שעבר. ישבתי על המיטה, האוזניות באוזניים שלי, והשיר המתנגן הוא איזשהו שיר של לורד. נדמה לי שקוראים לו team. בכל אופן, כל פעם מאז ששמעתי את השיר, נזכרתי בספר.

אני לא בטוחה שהוא יצא מהראש שלי בזמן הקרוב.
ספר שמבטא את כל התקוות שלי לספר-
שנון, מצחיק, אכזרי, לא מאוד רומנטי, ארוך, תקציר מגניב, גיבורה עם צבע שיער לא טבעי.
באמת, לקארו יש שיער כחול.

יכולתי לדמיין כל פרט ופרט שהסופרת כתבה בספר. העלילה לא הייתה כבדה, אבל המילים בהן היא השתמשה- הן סחפו אותי לתוך הספר. אז, כל הכבוד- גם לסופרת, וגם למתרגמת. מזל שהמתרגמת לא קראה לקארו "תקווה". זה היה מוריד לפחות כוכב אחד מחמשת הכוכבים הנוצצים שהענקתי לספר.
ההתחלה שלו הייתה כל כך מצחיקה!
בסדר, אמרו את זה לפני. אבל לא אכפת לי. היא באמת הייתה מצחיקה!

סכנה-אזהרת ספויילרים

אוי, סוזנה ומיק. הם זוג כל כך מצחיק, ומתאים זה לזו.
גם את עקיבא אני אוהבת. חוץ מזה שעדיין לא הצלחתי לפענח באיזה צבע העיניים שלו. עיניים בצבע של אש. הן כתומות? אדומות? צהובות? משהו באמצע?

לדבר נוסף.
הכריכות הרבה יותר יפות באנגלית. הרבה-הרבה יותר יפות.
כמו הכל, בערך.

(אני אגלוש מדמות לדמות. אם לא תבינו משהו-, טוב, במילא אף אחד לא יקרא את הכל)

תיאגו. נבל מרושע ויפה שכמותו. נבל- כל מי שרוצה להרוג את קארו- הוא נבל. נוטר-טינה שכמותו. לא מסוגל להבין שמדריגל העדיפה מלאך על פניו.
זירי. צל הקירין הקטן של קארו-מדריגל. אני אוהבת אותו. דמות מצוינת.
טן. גורמת לי לשנוא אותה. כאילו היא *תיאגית* קטנה ופחות יפה. עדיין לא הבנתי אם יש לה זנב או לא, אם היא משולבת עם עוד חיות או לא.
קארו. הו, קארו. בת-קירין קטנה בגוף של בת-אנוש. החיים בפראג מול החיים בקסבה. מחיית-מתים. שיער כחול.
*מפסיקה לכתוב על הדמויות. ולא חוזרת אליהן*
הכוכב הראשון היה בזכות השיער של קארו. הכוכב השני, בגלל הכתיבה. הכוכב השלישי, בגלל הדמויות. הכוכב הרביעי, בגלל העלילה. החמישי, בגלל שבאמת אהבתי את הספר.

» ביקורות נוספות של סקיי
» ביקורות נוספות על ימים של דם ואור כוכבים - בת העשן והעצם #2