הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 באוגוסט, 2014
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
אני לא מכיר הרבה ספרים עבי-כרס שנהנתי לקרוא אותם כפי ש-"נהנתי" מהספר הזה, כך שאם אתם שואלים אותי איך זה שהוא עוד לא זכה לעיבוד קולנועי (כמו שקורה היום ללא מעט ספרים טובים)? אז אני באמת לא יודע מה לומר לכם.
העובדה היחידה שהרתיעה אותי לפני שקניתי את הספר היא שהוא יצא לאור בהוצאת אופוס ואומר שהוא מדע בדיוני ו/או לפחות מקוטלג ככזה, אז זהו שהוא לא. יש בעלילה שבו הרבה מן האמת, להבדיל כמו הרוקי מורקמי הוא מספר את הבדיות שלו כלכך טוב שגם משהו לכאורה לא הגיוני נראה לנו / אנחנו יכולים למצוא בו משהו כלכך אמיתי (מי לא הסתכל על השמיים וחשב לראות את הירח אחרת, אחרי שהוא קרא את "1Q84").
הבעיה עם העלילה של הספר שהיא מקורית אבל יחד עם זאת (כמעט) כל מי שחושב על קו התפר שבין החיים לבין המוות יכול להמציא אותה. כך שאני מוצא אפילו דמיון מסויים בין הספר לסידרה הישראלית שרצה בתקופה זו בכבלים (ב-HOT) בשם "מתים לרגע" אבל יאמר לזכותה של קוני ויליס שהיא רקמה עלילה מרתקת ומאוד מעניינת, כשבין פרק לפרק מובאות ציטטות של אירועים שונים שאירעו במשך השנים על סף המוות, ובכל אחד מהם הקוראים יכולים לשאול את עצמם מעניין מה באמת התרחש שם? וכאילו בזכות הקריאה בספר אפשר שניתנות התשובות.
הספר לא קל לקריאה מעצם הנושא שהוא עוסק בו אבל אם תגלו מספיק פתיחות לקרוא אותו תמצאו בו, לדעתי עולם ומלואו. יותר משווה לקריאה. אני יכול להעיד על עצמי כמי שנולד מגיל מאוד צעיר עם מודעות המוות (עד כי אפילו יועצים פדגוגים לא תמיד ידעו איך להתמודד איתי על הנושא הזה) חכיתי לא מעט זמן שספר כזה יגיע לידיי. מטען אנושי ומצמרר.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 11 שנים)
סבבה, מותר לך .... (8
לטעמי,הכיף שבמד"ב הוא שזה יכול לקרות ,עלול לקרות .
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים)
גלית וזשל"ב, אני מודה לכם !!!
בשבתות אני מנסה להעביר יום ללא מיחשוב (עד כה אני דיי מצליח בזה), לא מבחינה דתית כי אם מתוך רצון להפחית קצת במתח, לכן אני רק עכשיו עונה לכם. אני שמח שחוות הדעת שלי עניינה אתכם.
לשאלתך גלית, שמתי את המילה "נהנתי" במרכאות, כי כמו שכתבתי הנושא של הספר הוא לא קל וקשה להגדיר קריאה כזאת כהנאה, למרות שברור שהיא לא היתה מייסרת. עכשיו לגבי המד"ב, אני מתחבר יותר לספרים שהעלילות שלהם לקוחות יותר מהמציאות, זה מה שחיבר אותי עוד מגיל צעיר לספריה של המבוגרים. כילד התרעמתי שאני לא רוצה להמשיך ולשאול ספרות של ילדים, כי תמיד ששאלתי ספר מהספריה השאלה שלי שחזרה על עצמה היה לשאול את הספרנית אם זה סיפור אמיתי, כלומר שהתרחש פעם באמת. כבר סיפרתי שכך בזמן שבכיתה ביסודי קראו את הספר הבכור לבית אב"י (של דבורה עומר זכרונה לברכה) אני שמחתי על כך שהיתה לי זכות מתוך נבירה בספרים (בספריה של המבוגרים) למצוא את "עם שחר עצמאותנו" שאיתמר בן-אב"י, שלכאורה העלילות דומות אבל הספר זה האחרון הוא מזווית יותר אישית. אני חוזר לשאלה שלך. מכיריי יכולים להעיד שזה שאני לא מתחבר למד"ב זה לא מתוך צרות אופקים. אני מעדיף להשאיר את הג'אנר הזה לסרטי הקולנוע, אם כי אני מוכרח להודות שגם במקרה הזה אני לא תמיד מתחבר. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים)
נשמע מעניין.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים)
אני לא אהבתי את הספר הזה
בניגוד לאחרים של ויליס .המתנתי המון זמן להשיג אותו אבל כשכבר השגתי הוא לא מצא חן בעיני התקשתי לצלוח אותו ובעיקר הסוף עצבן אותי.
אבל זה משמח אותי שהתגברת על תוית המד"ב ובכל זאת ניסית אולי תנסה בעתיד דברים אחרים ותגלה שמד"ב זה לא כל כך נורא (: ? ושאלה קטנה למה " נהניתי" ? הרי באמת נהנית לא? |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים)
תודה יעל ודושקה, נראה לי שעכשיו
אחרי שאני יודע בזכותכן, קצת יותר על הספרים האחרים של קוני ויליס אני אנסה בפחות חשש לקרוא גם אותם. אני לא יודע למה אני לא מתחבר למדע בדיוני אני רק יודע מה יהיה ביום הזה שכן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
מסכימה עם dushka
הספרים של ויליס כלל אינם מדע בדיוני - ואני אוהבת מאד מדע בדיוני. היא גאון בבחינת דמויותיה במצבים שונים, וחוש ההומור שלה נפלא. אני אהבתי במיוחד את "המשכוכית" שמשתמש בהומור, אירוניה וסרקזם ובוחן את הטפשות...
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים)
כן ולא.
פרט לנסיעה בזמן וכל הבעיות הנגזרות ממנה (ויש הרבה) הם יותר סיפורים היסטוריים חכמים ומשעשעים. קראתי אותם הרבה לפני שהתנסיתי במעט מדע בדיוני ומאוד נהניתי. (אני מתכוונת ל"ספר יום הדין" ול"מלבד הכלב", "המשכוכית" מחכה לי לקריאה)
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים)
דושקה, אני לא יכול להשוות
את הספר הזה של קוני ויליס לשאר הספרים שלה מהסיבה הפשוטה שלא קראתי אותם, ואני האמת דיי חושש שדווקא הם קולעים יותר להגדרה של "מדע בדיוני".
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים)
מסכימה אתך.
אני מאוד אוהבת את קוני ויליס וכיצירה ספרותית נראה לי שהוא טוב פחות מהספרים האחרים שלה אבל הוא מאוד דיבר אלי, בגבולות המטושטשים בין מטאפורה לאמונה ולמציאות ובהתייחסות למוות.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים)
יעל, אני מודה לך על התגובות המחמיאות
לחוות הדעת שלי. אם אני ממשיך לכתוב באתר "סימניה" זה בעיקר בזכותך ובזכות עוד כמה חברות שמתייחסות למה שאני כותב (מאוד חשוב לי מעבר ללייקים על הדברים) ליצור דו-שיח. אני שמח שהביקורות שלי לא מותירות לך טעם של חמצמצות, ומקווה שאכן תתחברי לספר הזה. שוב הוא אולי לא קל אבל בעיניי שווה את המאמץ.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
דחיתי את הקריאה בו המון זמן.
אני אוהבת מאד את הסופרת אבל הביקורות עליו היו די חמצמצות...עכשיו אתן לו את הכבוד המגיע לו.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
