ביקורת ספרותית על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13 מאת קאי הרמן
ספר טוב

---

קראתי את הספר לפני יותר משנה;
ככל שעובר הזמן ואני קוראת יותר ויותר ספרים, אני חושבת שזה הספר שהכי טלטל אותי.
בתור מאזינה קבועה לרדיו, כל פעם שמנגנים את דיוויד בואי ובעיקר את השיר Wild is the wind (הגרסא שלו היפה ביותר)
אני נזכרת בכריסטיאנה. בואי הזמר האהוב עליה.

הספר עוקב אחר חייה של כריסטיאנה, ילדה גרמניה, בין השנים 1975 עד 1978, כשהיא הייתה בין הגילאים 12-15.
על פי הספר, כריסטיאנה נולדה בהמבורג, אך משפחתה עברה למערב ברלין כשהייתה ילדה. הם התיישבו בשכונת נויקלן בעלת בעיות חברתיות נפוצות.
כשהיא הייתה בת 12, החלה לעשן חשיש במועדון הנוער המקומי עם קבוצה של חברים שהיו מעט מבוגרים ממנה . הם בהדרגה החלו להתנסות בסמים כמו LSD וצורות שונות של גלולות והיא בסופו של דבר מנסה הרואין. עד גיל 14, היא הייתה זונה ומכורה להרואין. מיקומה היה בעיקר בתחנת רכבת גן החיות Bahnhof במערב ברלין.

במהלך הקריאה חיפשתי בגוגל על כריסטיאנה, והתעצבתי על כך שאחרי שהיא הצליחה להתנקות מהסמים, היא שוב חזרה למעגל הזה. מעולם לא סיימתי את הספר. נעצרתי ברבע האחרון שלו ולא הרגשתי פספוס או צורך להמשיך. עד אז הספר כבר אמר הכל ועשה את שלו.
התרגום מנוסח בשפה מיושנת, האמת היא שדי אהבתי את זה. אולי יש הוצאה מחודשת.

» ביקורות נוספות של Shirley
» ביקורות נוספות על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13