ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בנובמבר, 2015
ע"י Shirley
ע"י Shirley
סאם, סאם, אהבתי אותך לאורך כל הסיפור, וחיבקתי אותך גם אחרי שסיפרת מה עשית. אני מבינה עד כמה אתה מצטער, עד כמה אתה מתבייש וחושב שמה שעשית הוא הדבר הכי נורא עלי האדמות, הרבה יותר נורא מאימא שמזניחה את ביתה בת העשר. ונכון, זה רע. רע מאוד.
אבל מקס סלח לך. אני סולחת לך.
בכתיבה קולחת, עדינה אך עוצמתית, ג'ני ולנטיין רקמה עלילה מרתקת ומסקרנת, חברויות בלתי צפויות ונקודות מבט שונות שבסוף מתגבשות לאחת.
הדמויות הן אוסף מוזר של אנשים שגרים בבניין רעוע בקמדן טאון שבלונדון, רחוב ג'ורג'יה 33, ליתר דיוק.
סאם- נער בן 17 שברח מהבית, איזבל- זקנה שמגדלת כלב ששמו שטיחון, סטיב- בעל הבית שמתגורר במרתף, מיק המוזנח, צ'רי ובתה בוהמיה.
למרות שכל מה שסם רוצה זה להיות לבד, נרקמת בינו לבין שכניו סוג של ידידות, בעל כורחו.
האנלוגיה לנמלים משמעותית. נמלה אחת לא תוכל לשרוד לבד, לעומת קבוצת נמלים ששורדות ביחד ופועלות ביחד. כך גם השכנים ברחוב ג'ורג'יה 33.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Shirley
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
נכון! נקודה חשובה. תיקנתי. חן חן :)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
סקירה יפה ומסקרנת. ואם לאיזבל הזקנה יש כלב, הרי שהיא כבר לא בודדה.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
