ביקורת ספרותית על שקרים מאת ג'יימס סיגל
ספר טוב

---

האם אנחנו יכולים לחיות בלי שקרים? זה מה ששאלתי את עצמי, כשקראתי את הספר הזה. ובצער מסויים חשבתי שלא. אנחנו לא יכולים: השקרים שאנחנו משקרים אינם תמיד שקרים ענקיים, שבאים להסוות תכניות מפלצתיות. אנחנו משקרים כדי שהחיים יהיו נסבלים. משקרים לבנים ("השמנתי"? היא שואלת "מה פתאום, מותק, זה בראש שלך" הוא עונה) דרך שקרים של נימוס ("איזה יופי הילד מנגן, כדאי לפתח את הכישרון הזה") ועד השקרים האלה, שעוזרים לנו לבנות לעצמנו דימוי ומעמד בעיני אחרים.

תום ואל הוא עיתונאי, שיש לו עבר בעייתי מאד בנושא אמירת האמת, מה שמקשה מאד על חייו המקצועיים. הוא משתקם מעברו הבעייתי בעבודה זוטרה בעיתון מקומי בעיירה נידחת בקליפורניה שם האמת העיתונאית תעסוק בפתיחת קניון, בתאונת דרכים או בדיווח אוהד על בעל הסופרמרקט המקומי. תוך כדי עבודה משמימה הוא נתקל בסיפור, ואינו יכול להימנע מהאמת, למרות שכמו בתחומים רבים, האמת פה אינה מועילה לבריאות של מי שחושף אותה.

סיגל כתב מותחן מרתק, העוסק - כמו רבים מהספרים בז'אנר המתח האמריקאי - במלחמתו של היחיד מול הכוחות חורשי הרע של "המימסד", בכוח להרע שמחזיקים גופים ממשלתיים, המשתמשים בו כדי לתעתע באזרחים ולהסתיר את מעשיהם הנפשעים. נראה לי שהסיפור הזה - על שלל גירסאותיו - זורם בDNA הקיבוצי ובתרבות האמריקאית יחד עם דונאטס ותרנגול הודו בחג ההודייה. אבל הסיפור הזה כתוב מצויין, העלילה בנוייה היטב, הדמויות אינן שטוחות והקצב...פשוט מה שצריך בשביל מותחן טוב.

אפרתי כתבה בביקורתה על הספר הזה, שהיא בדקה באינטרנט, וסיגל בדה את הסיפור מדמיונו. אני מאמינה לאפרתי, שבזכותה קראתי את הספר, ולא בדקתי באינטרנט. מבחינתי סופר שיודע לכתוב סיפור שכבר קראתי עשרות פעמים בדרך שמשאירה אותי מרותקת, וגם מצליח לגרום לי לחשוב שאולי, אולי יש משהו בסיפור, הוא סופר שיודע את מלאכתו. ובתחום ספרי המתח - זה ממש לא דבר של מה בכך.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על שקרים