ביקורת ספרותית על מצרפי המקרים מאת יואב בלום
ספר מעולה

---

את הספר קיבלתי ליום ההולדת, אולי זה לא ספר שהייתי בוחרת בהתרשמות ראשונית, אבל התרשמות ראשונית זה לא הכל, זה אפילו כמעט כלום.

אתחיל מהסוף.
כשסיימתי לקרוא חשבתי מילה אחת - גאוני. מי שכתב דבר שכזה הוא סוג של גאון, חייב להיות בו משהו.
חיפשתי את שם הסופר בגוגל, נתקלתי בתמונות שלו, היה לו מן מבט מבין שכזה, המבט שפשוט יודע.
הזדהיתי עם הכתיבה שלו, עם השאלות הפילוסופיות הרבות, התשובות עליהן והסתירה החדה שבאה מיד עם תשובות אחרות, אמתיות לא פחות. לא בוחר להיות מקובע..
מזכיר לי את עצמי..
הסיפור עורר בי קנאה לנוכח היכולת שלו לסדר את השאלות בצורה מופלאה של סיפור בדיוני, אבל לא בדיוני.
ואני לא אוהבת בדיוני..

מה הוא בדיוני? משהו שלא משרת את התפיסה שלנו, או משהו שהמוח שלנו מסוגל לייצר אך סותר בו בזמן לנוכח חוסר היכולת שלנו לקיים את הדבר?
בכל מקרה כל עוד המוח מייצר את זה , זה פשוט קיים..

קיים בו.

אני חושבת שהסוף שונה, מעגלי, הוא משרת את התבנית הידועה מראש. הסוף הוא כפי שהוא היה אמור להיות. אפשר לומר שהוא המשמעותי ביותר, אבל הוא גם זה שהופך אותו למושלם, לא רציתי שהוא יהיה מושלם, אף אחד לא באמת מושלם, זיקוקים ואורות זה משהו שמוכרים לנו, לא?
אני חושבת שאם הוא היה יותר אותנטי הוא היה מייצר סוף שונה, בהסתייגות אגיד שהסוף מעלה חיוך גדול.
עוד תגלית עצומה לנוכח הקיבעון של האדם לשלמות. אולי בכל זאת סוף צריך להיות זה שמאיר את כל הסיפור, כמו בתבנית הידועה.
אהבתי את הקפיצות בספר, הופתעתי לגלות שזה הוא ספרו הראשון.

הספר מעלה תשובה מקורית ויצירתית לשאלת הבחירה שלנו, "למה ישנם אנשים מסוימים שנכנסים לחיים אחד של השני" אין באמת סיבה אמתית, כמובן. האופציה שלו היא יצירה בפני עצמה, משהו מעגלי שאי אשפר לדעת איפה התחיל והאם הוא נגמר בשלב כלשהו, אבל מה שכן אפשר זה להרגיש את אותו הרגע..

» ביקורות נוספות של -
» ביקורות נוספות על מצרפי המקרים