ביקורת ספרותית על אסון יפהפה - יפהפה #1 מאת ג'יימי מקגווייר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 ביולי, 2014
ע"י Silver


אזהרה: ספוילרים בגוף הביקורת

ספר הוא אוכל.
כן, אוכל. זה לא שאני שולחת אתכם עכשיו להתחיל לקרוע עמודים מספרים ולאכול אותם, זאת ממש לא הכוונה, ואם תעשו את זה אתם תרצחו בכאב רב על ידי מתנקשת אנונימית שהיא בכלל בכלל לא אני. בכלל. בכל מקרה, אני גם לא חושבת שיהיה לכם טעים במיוחד.
כמו שאוכל מזין את הגוף, הספר מזין את הנשמה. זה נשמע עמוק וטיפה כמו זיבולי שכל אבל זה נכון, מילולית, אני לא חושבת שהייתי יכולה לשרוד בלי ספרים תקופה הרבה יותר קצרה ממה שהייתי מצליחה לשרוד בלי אוכל. אולי לא, מי יודע, אני בנאדם מאוד רעב...
כן, כן, אני מתמקדת, שניה. רק שתבינו השעה היא שלוש ושבע דקות לפנות בוקר, ואין לי מושג למה אני כותבת את הביקורת הזאת עכשיו.
אולי סתם משעמם לי.
אז.... כמו שיש סוגים של אוכל יש סוגים של ספרים. יש את הספרים הטובים והמנחמים בתקופות הלא קלות, שתמיד כיף לקרוא אותם. הספרים האלה הם כמו מרק או שוקו חם בחורף, הם כמו מה שסבתא מבשלת כל פעם שבאים אליה, כי היא יודעת שזה מה שכולם יאהבו וכולם יאכלו. הספרים האלה בדרך כלל מקבלים ביקורות חיוביות והרבה אנשים אוהבים אותם, כי מי לא אוהב אוכל מנחם?
יש את הספרים שהם כמו אוכל שרוף, או גבינה שעמדה המון זמן מחוץ למקרר, אלה עלולים לגרום לכם קלקול קיבה רציני ועדיף להפסיק ברגע שאתה מבין שהם כאלו. יש קלקולי קיבה מנטאליים. תתפלאו.
יש גם את הספרים שהם נחמדים, טעימים, אבל לא מיוחדים במיוחד. כמו פסטה ברוטב עגבניות או שניצלים, אתה לא תזכור שאתה אכלת אותם, למרות שבזמן הקריאה/האכילה נהנית מהם.
אפשר לקרוא ספרים שהם כמו מנות גורמה, אבל לרוב הם טובים במנות קטנות. גדושים בסלסולים ובהרהורים פילוסופיים. יכול להיות שהם ישאירו טעם של עוד, אבל עדיף ככה, כי אם תקרא יותר מדי מהם, הם יהיו טפלים.
ויש את הספרים שהם כמו חטיפים. משמינים. מלאים בסוכרים ובפחמימות פשוטות. משאירים טיפה טעם לוואי בפה. אבל בזמן שאתה קורא אותם.... הווו... בזמן שאתה קורא אותם הם כל כך כל כך כיפיים. אין להם שום ערך מוסף, או הגות מהורהרת, או איזושהי מטרה חוץ מההנאה של אותו רגע.
הספר הזה הוא בדיוק אחד מהספרים החטיפיים האלה (באמת הגיע הזמן שאני אדבר קצת על הספר הספציפי הזה, לא?)
אסון יפהפה הוא כל מה שספר שטחי של טינייג'ריות צריך להיות. יש בו הכול:
1. שם מפוצץ - אסון, דבר נוראי שעדיף שלא יקרה, ועדיין הוא יפהפה. זה בכלל הגיוני?
2. גיבורה שלא מודעת שהיא יפה ומושלמת וכו', שיש לה עבר מתוסבך.
3. גיבור עוקצני ומתוסבך לא פחות מהגיבורה שעושה הכול, אבל הכול כדי שהגיבורה
א. תשים עליו, ו-ב. תדע שהיא שיא השלמות המפואר של היקום, גם אם היא לא בדיוק.
4. סיפור מתוסבך שגורם לכולם להשתנות ולהתבגר, שכולל בתוכו אלימות, מין ואלכוהול
5. קיטצ'יות שלא תאמן, שאם היא הייתה קיימת בעולם האמיתי, כולם היו יורדים עליה.
כן. הספר פתטי ברמות. טרביס (הגיבור המהולל) הוא רגע אחד אדיר וקשה להשגה ואליל מין וכל מיני תכונות שמאפיינות גיבורים בספרים כאלה. ואז שנייה אחרי זה הוא סמרטוט רצפה שיעשה בשביל אבי "פיג'ן" הכול. מלהתנזר ועד פחות או יותר לחתוך ורידים. (הוא לא באמת עושה אף אחד מהם בספר... אבל לשם ההדגשה תסלחו לי, נכון?)
אבי, לעומת זאת, היא מין יצור פלאי שכזה- --ספוילרים--בתולה ועדיין סקסית ברמות (הספר משפיע עלי >< אמרתי לכם שהוא מהסוג המשמין והלא בריא...), היא לא מודעת לזה שהיא יפה אבל היא מושכת את המבט של כל גבר שני, היא תמימה ועדיין שחקנית פוקר בזויה מווגאס. –סוף ספויילרים--כאילו, כמה לא אמינה את יכולה להיות?
הדמויות המשניות שטוחות לגמרי ולא שוות אפילו אזכור בשמן.
העלילה הבסיסית בנאלית לגמרי, ועליה מורכב מין סיפור הזוי ולא אמין על חובות בווגאס, משפחה מוזרה, קרבות אלימים וlucky 13 או איזה שטות אחרת.
אבל עדיין, בכל ים המגרעות הזה יש מרכיב שממנו אי אפשר להתעלם.
מרכיב שנתן לספר ארבעה כוכבים. ארבעה!
והמרכיב הוא........
מונוסודיום גלוטומט!
סורי... בדיחה פרטית.
המרכיב האמיתי הוא שבאמת באמת נהניתי. הספר היה כיפי וקליל לכל אורכו, ולא התיימר להיות יותר מהחטיף שהוא.
חטיפים זה לא בריא, ולא מוסיף כלום לחיים ואני באמת צריכה להפסיק איתם (גם עם הספרים שהם כאלה וגם עם האוכל שהוא כזה), אבל מדי פעם, הם נותנים טאץ' מרענן, מין צלילה לניתוק זמני שרק ספרים כאלה יכולים להביא.
אז עכשיו השעה שלוש ארבעים ושש לפנות בוקר, אני עייפה אפילו יותר, אבל סיימתי את הביקורת, ולדעתי היא בין הארוכות שכתבתי אי פעם.
לילה טוב.XOXOXO
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נטלי (לפני שנה ו-10 חודשים)
כך כך מתחברת להשוואה של ספרים לאוכל - פשוט ונכון כל כך!!
מונוסודיום גלוטמט...חחח חזק ביותר!
Silver (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הערכתך. אני מעריכה את זה מאוד
Nightwish (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אוי מונוסודיום גלוטמט זה ממש מתאים. (לא קראתי, מסתמכת על דברייך). עם כל התרמית שהוא עושה על המוח והכל...
בחיי, זו ביקורת מלאת תובנות. אני מעניקה לך את הערכתי.
Silver (לפני 4 שנים)
תודה רבה ועל ההשוואה חשבתי לפני הרבה זמן, רק חיפשתי ספר אליו יהיה הכי מדויק להוסיף אותה.
White Swan (לפני 4 שנים)
בין הביקורות הטובות שקראתי - בדיוק מה שחשבתי על הספר הזה. ואהבתי מאוד את ההשוואה לאוכל, היא מדוייקת להפליא XD





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ