קראתי ביום אחד ועדיין, לא ספר שהייתי ממליצה ישר.
הוא כתוב טוב, סוחף (בגלל זה נתתי לו 4 כוכבים), אבל לאורך כל הקריאה יש חשק לצעוק עליהם שיתאפסו על עצמם ויהיו אחד עם השניה ודי לאמלל את כל העולם והקוראים.
הצד הרומנטי שבי אהב את סיפור האהבה הסוחף והתשוקה והאישה הבוגרת שבי רצתה שיתאפסו על עצמם ויפסיקו לבלבל את המוח כי הם בני 19-20 וכל החיים לפניהם אז למה לבזבז את הזמן באומללות ולהרגיז אחד את השניה במקום להגיד בדיוק מה אתם רוצים ולהיות ביחד.
אגב, הייתי שמה גם איזו אזהרת טריגר או משהו בסגנון כי הזוגיות הזאת היא רעילה והרסנית, שניהם דפוקים, כל אחד בדרכו שלו וכל אחד שם צריך דחוף שיחה ועזרה עצמית. זו לא זוגיות רומנטית, זו זוגיות לא טובה, והחבר שלהם בספר הגדיר את זה הכי טוב: כשהם ביחד העולם שמח, כשהם מעוצבנים אחד על השניה כולם סובלים מזה.

אסון יפהייפה+אסון מהלך

כל פעם אני בוחרת את הספר שאקרא בצורת הגרלה, כי חוסר החלטיות שלום.
את הספר אסון יפהייפה קראתי לפניי כשש שנים בגיל 15 (וכבר אז הוא היה בנאלי) ואת הספר הזה עכשיו כי הוא שכב לי בספרייה עוד מאז אבל רק עכשיו הוא יצא בהגרלה.
אז קראתי עוד פעם את הספר הראשון כי לא זכרתי כלום ואז עברתי אליו.
קודם כל דבר אחד שאני יכולה להסכים איתו: הסדרה הזו היא באמת אסון.
אחד הספרים הכי בנאלים שקראתי בחיי, להתאהב במישהי רק כי היחידה שסירבה לשכב איתך על הפעם הראשונה? ממש בחורה לחתונה, חבל שזה לא מכפר על האופי הדוחה שלה.
ראיתי הרבה תגובות שאסון מהלך הוא ספר מיותר כי הוא מספר בדיוק את אותו סיפור, אבל לדעתי אסון יפהייפה הוא המיותר כי קודם כל כשהדמות שמספרת את הסיפור היא ככ בלתי נסבלת כמו אבי זה הופך את כל הספר לבלתי נסבל, טרביס הרבה יותר סבבה. ובמיוחד שכל שאר הספרים הם על האחים שלו, אז גם הראשון היה לדעתי אמור להיות ישר מנקודת המבט של טרביס כי הוא הדמות הראשית ולא היא לדעתי.
עכשיו המוטיב הכי חוזר על עצמו בספר זה הגלגולי עיניים שלה. היא פשוט לאורך כל הספר מגלגלת עיניים, שזה כבר גרם לי לגלגל עיניים מרוב שכבר לא יכלתי לקרוא צמד המילים הזה.
אזהרת ספויילר:
אחייי, היא פאקינג זרקה אותך בלי להגיד לך מילה, שאלת אותה אם היא רעבה היא אמרה לך שלא ולקחה את הדברים שלה והלכה, וכששאלת לאן היא הולכת היא אמרה לעשות כביסה!!! היא נפרדה ממה בלי להגיד כלום ושיקרה לך כשהתחלת לחשוד שהיא עוזבת… ואתה עוד רודף אחרייה ומתחנן שהיא תחזור?

כאמור לעיל גם בגיל 15 לא אהבתי אותו אז לא ציפיתי ליותר מדיי, אז לא אוכל להגיד שהתאכזבתי אבל עדיין זה היה פשוט גרוע.

מעבר לזה שמצאתי אי דיוקים בין הגרסאות של אבי ושל טרביס, כמו המשפט שאבי אמרה בספר הראשון בסיטואציה אחת ובספר שלו היא אמרה את זה בסיטואציה שונה לגמריי.

לא ברור לי איך ספר כזה קיבל דירוג כל כך גבוה.
העלילה נעה בצורה מוזרה, מאוד רדודה וילדותית, הדיאלוגים קצרים ורדודים...
והגרוע מכל- הדמות הגברית הראשית בעלת כל הסממנים לגבר אלים בפוטנציה (!!)
יש פה רומנטיזציה למערכת יחסים אלימה, מניפולטיבית ואובססיבית.
בקצרה: הוא לא יכול לישון או לאכול או להתקיים אם היא לא איתו, הוא מקעקע את השם שלה על הגוף שלו יומיים אחרי שהתחילו לצאת, הולך מכות רק כי גבר אחר העז להתחיל איתה והיא עושה הכל כדי למנוע ממנו לכעוס, היא נמנעת מלסרב לו כדי שהוא "לא יעשה סצנה", היא אומרת לו 'לא' אבל הוא לא מסכים לוותר עד שהוא מקבל את מה שהוא רוצה, וזה נורא רומנטי ומייסר בעיניה..
בקצרה-אסון!! ואסור שזה יהיה המודל של נערות ונשים לזוגיות רומנטית, פשוט לא. זה לא קשר בריא וזה ממש לא רומנטי.
פשוט נורא בעיני שדווקא אישה כתבה את הספר הזה.

לא היה לי משהו אחר לקרוא בסופ"ש מלבד הספר הזה, וזה היה פשוט בזבוז של זמן.

ספר קליל, לעיתים צפוי אך בסדר.
סיפור אהבה קלישאתי בין "הבחור הרע" לילדה הטובה.
למי שרוצה לקרוא משהו ולהעביר כמה שעות בכיף...אין צורך לחשוב, אין צורך להיקשר לאף דמות.. הכל קליל וזורם.
כתוב לעיתים בצורה קצת עילגת והעלילה לעיתים מופרכת.

יש לי שאלה לקוראי הסדרה, קראתי את השני ספרים הראשונים ומאוד אהבתי עכשיו השאלה האם אני יכולה לדלג על הספרים "שיכרון יפהפייה" ו"גאולה יפהפייה"
ולקרוא ישר את "חתונה יפהפיה" בלי שזה יהרוס לי יותר מדי?
האם הספרים "שיכרון יפהפייה" ו"גאולה יפהפיה" מזכירים את אבי וטרנט ?
תודה לכל העונים (:

אחלה ספר,
מאוורר את היומיום.
כמו לצאת לצימר ליומיים בזמן שהכביסה במכונה והילדים בחוג.

הספר הזה הוא באמת אסון.
על גב הכריכה כתוב "עכשיו תדעו מה בנים באמת חושבים". ג'יימי תסלחי לי אבל יש לי כמה בעיות עם המשפט המאד מטומטם הזה.
דבר ראשון - אולי עכשיו נדע מה טרביס חושב אבל לא כל הבנים הם טרביס! משפט מכליל ואני ממש שונאת הכללות!
דבר שני ומאד בעייתי במשפט- רגע, איך את בכלל יכולה לכתוב מנקודת מבט של בן אם את בת? בדיוק! לעזאזל ג'יימי את בת בדיוק כמוני ולכן הספר הזה היה בלתי הגיוני בעליל אפילו יותר בלתי אמין ובלתי הגיוני מהראשון שלדעתי היה מאוד מאוד לא הגיוני. הספר היה פשוט חזרה של הראשון אבל אפילו יותר מטופש ממנו!
וכאן הספוילרים מתחילים:
****************************************************************************************
לעזאזל ג'יימי אני כועסת! אני ממש מאוכזבת ממך. הספר הזה פשוט בזבז את זמני ועוד יותר הכעיס אותי. אחרי הספר הראשון, ספר מלא בפנטוזים שלי על טראביס הלא אמתי, את מגיעה עם כריכה כובשת ועלילה לא הגיונית ולעוסה מדי. המחשבות של טראביס כל כך לא הגיוניות! המחשבות של טראביס מטריפות אותי! הן פשוט הרסו את הספר. בספר הראשון ההתנהגות שלו לגמרי הרסה לי את הספר בגלל שהיא הייתה לא אמינה אבל עכשיו שאני יכולה להציץ אל תוך המוח הלא הגיוני והמטופש שלו אני אפילו יותר כועסת על הריסת הספר הראשון. טראביס מלא במחשבות סופר מטורפות על פיג'ן. הוא פשוט מטורף עלייה בצורה לא הגיונית. אני שונאת את החוסר אמינות שבמחשבות הלא אמינות שלו. זה גרם לו להראות כל כך פרי דמיוני ולא אמתי, בספר הראשון הוא עוד היה נראה טיפה אמתי לטעמי אבל בשני, את פשוט הרסת לי את הפנטזיה ג'יימי!
המרכיב השני במתכון של ג'יימי להריסת הספר היה ה"סוף דבר". ואוו. לא דימיינתי כמה הספר יכול להפוך למטופש ודבילי עוד. כשהתחלתי לקרוא את הסוף דבר עצרתי ולא יכולתי להמשיך עד הסוף מרוב שהוא היה מטופש. יש להם ילדים?! למהההה? למה להרוס ספר ככה? היה עדיף בהרבה סוף פתוח! זה היה כל כך דבילי ולא מתאים! איכס! למה ג'יימי למה? וגם למה לכתוב את אותו הספר פעמיים משתי נקודות מבט שונות? זה אותו סיפור, מה שמנמיך את החשק לקרוא את הספר הזה כי זאת עלילה ידוע.

אבל בכל זאת אני חושבת שהוא היה די נחמד אלמלא הוא היה מסופר מנקודת המבט היותר הגיונית של פיג'ן. זאת אומרת כמו בספר הראשון. זאת אומרת תקראו רק את הראשון.

האם אני היחידה שראתה כל כך הרבה קווי דמיון בין "אסון יפיפה" ו"אחרי ש"? למרות שאסון יפיפה נכתב לפניו, הוא (לדעתי) הרבה פחות טוב ממנו. אבל בואו נתחיל בהשוואה וממנה נעבור ישר אל הביקורת. מי שרוצה ישר ללכת לביקורת, ההשוואה נגמרת אחרי הכוכביות. (ההשוואה מכילה ספוילרים לגבי שני הספרים)
***********************************************************************************************************************
1. טרביס והרדין- לא רק שהשם שלהם מתחרז שניהם ממש דומים באופי ובמראה.
טרביס (אסון יפיפה)- מקועקע, שרירי, חתיך, מעשן ושותה, יש לו עבר משפחתי קצת אפל,בחור קנאי ודי אלים, אף פעם לא היה במערכת יחסים עם מישהי, "מזיין" בנות אך ורק על הספה בסלון שלו משום שהוא לא מרשה לאף אחת להיכנס לחדר שלו, חבר באחת האחוות בקולג', בעל חוש הומור.
הרדין (אחרי ש)- מקועקע, חתיך, בעל פירסינג, היו לו בעיות שתייה בעבר אבל הוא התפקח, עבר אפל מאוד, די אלים ומאד קנאי, אף פעם לא היה במערכת יחסים עם מישהי, חבר באחווה, "מזיין" בנות בכל מקום אפשרי חוץ מבחדר שלו בבית האחווה, הוא לא נותן לאף אחד להיכנס לחדר שלו, בעל חוש הומור משובח.
2. טסה ואבי (פיג'ן)
טסה (אחרי ש)- נחמדה, אינטליגנטית, סלחנית, יפיפייה, תמימה, בתולה, על פני השטח נראית "ילדה טובה" אך היא מסתירה עבר אפל, שנה א' בקולג', גרה במעונות, מכירה את הרדין דרך חברה שלה, העתיד שלה מתוכנן.
אבי/ פיג'ן (אסון יפיפה)- אינטליגנטית, יפיפייה, בתולה, מנסה להסתיר את עברה האפל, נחמדה, מכירה את טרביס דרך החברה הכי טובה שלה, שנה א' בקולג', גרה במעונות.
3. אמריקה וסטף. אומנם הן דמויות משניות ושתיהן לא ממש דומות אבל שתיהן משחקות את אותו התפקד בשני הספרים - להוציא את הדמות הראשית מהבית למסיבות/ ברים וכדומה.
4. קטעים דומים בשני הספרים:
א. אסון יפיפה- טרביס מקעקע את השם פיג'ן על היד. אחרי ש- הרדין מקעקע על גבו ציטוט מספר שהוא וטסה אוהבים.
ב.גם באסון יפיפה וגם באחרי ש יש קטעים שבהם מישהו מתחיל עם הדמות הראשית (טסה/ אבי) ובני הזוג שלהם (הרדין/ טרביס) מאבדים את עשתונותיהם ומתחילים להכות אותם.
ג. והקטע הדומה ביותר- "אסון יפיפה": טרביס הבטיח למשפחה שלו שהוא ואבי יבואו אליהם לחג ההודיה אבל מאחר ושניהם נפרדו,הוא מתחנן שאבי תבוא כי הוא לא רוצה לאכזב את המשפחה שלו, אבי מסכימה לבוא והם מעמידים פנים שהם זוג. בספר "אחרי ש" הרדין מזמין את אמא שלו לחג המולד ועדיין לא סיפר לה על זה שהוא וטסה נפרדו. הוא מתחנן לטסה והיא מסכימה להעמיד פנים שהם ביחד עד שאמא שלו תחזור הבייתה לבריטניה.
********************************************************************************************************************************
טוב מספיק עם ההשוואה בואו ניגש לביקורת:
אסון יפיפה הוא ספר בסדר, הוא היה יכול להיות ספר מעולה אבל.....
1. העלילה צפויה- יכול להיות שזה בגלל שלפני כן קראתי את הספר (אחרי ש) שמאד דומה לספר הזה ויכול להיות שזה לאו דווקא בגלל זה, זה לא משנה העלילה הייתה צפויה מדי לטעמי.
2. חוסר אמינות- אם יש משהו שאני שונאת בספרים זה חוסר אמינות. ספרים מג'אנר הרומנטיקה הבדיונית הם הספרים שאני לא יכולה לסבול. ופה הספר היה מלא ברומנטיקה בדיונית מטופשת. דוגמאות לחוסר האמינות בספר היא הדמות טרביס מדוקס.
הו טרביס. הבחור שכמעט כל הבנות חולמות עליו גם אם הן מודות בזה בינן לבין עצמן וגם אם לא. בחור חתיך, שרירי, מקועקע, קנאי עד כדי אלימות, בעל ביטחון עצמי בשמיים, אף פעם לא היה במערכת יחסים עד שהוא פוגש את האחת שבמקרה הנ"ל היא אבי. בחור חלומי המסמל את הרמה העצומה של חוסר ההגיוניות והאמינות בספר. כולנו יודעות שלא קיים בחור כזה ולא רק שלא קיים, אלה שגם אם בחור כזה קיים אי שם, למה זה בכלל הגיוני באיזה שהיא צורה שהוא יהיה כל כך נחמד לפתע לבחורה אחת, יתנהג אליה שונה ויתאהב בה. דוגמא נוספת לחוסר אמינות בספר (לא שחסר דוגמאות) היא ההתאהבות האובססיבית והמוגזמת באבי מצד טרביס. כן, זה פשוט לא כל כך הגיוני שמישהו יהיה כל כך אובססיבי וקנאי לגבי מישהי שהוא פגש רק לפני כמה שבועות בודדים, במיוחד מישהו שמזיין בנות על ימין ועל שמאל. הגיוני שהוא מתאהב בה, אבל נו באמת! למה שהוא יהיה כל כך קנאי ואובססיבי אליה? זה נראה לכם הגיוני? לי זה לא הגיוני וזה גם עוד משהו שלדעתי המון בנות היו מתות לו: בחור שיהיה משוגע על בת הזוג שלו באופן אובססיבי וקנאי.
3. הכריכה והתקציר - לא שיש לי בעיה חס וחלילה עם הכריכה שלדעתי היא ממש מאולתרת ומעפנה (סליחה). אבל כן יש לי בעיה עם הקישור של הכריכה ושל התקציר לספר. הכריכה לא קשורה לספר! סלחו לי אבל כשאני רואה כריכה כזאת אני מצפה לספר אירוטי, בספר הזה לא הייתה אירוטיקה בשיט. לא שאני מתלוננת, אבל לפחות אל תתנו לי לחשוב שמדובר פה בספר אירוטי אם בכלל מדובר בספר שהוא די לנוער בסך הכול. וגם התקציר מדבר על אירוטיקה ובכלל לא קשור לספר. אני מצטטת מהתקציר "אבי אברנתי החדשה היא ילדה טובה. היא לא שותה..." ועוד כל מני בלה בלה בלה למיניהם. אבי לא שותה? מתחילת הספר אין לה שום בעיה לשתות... אז למה לכתוב סתם? דבר שני ובעייתי בתקציר הלא תואם כלל את הספר "...סקסי להפליא." אויש נו באמת. כל תיאורי הסקס בסך הכול נגמרים בשני עמודים במצטבר והאווירה בספר היא כלל לא סקסית או אפלה. האווירה היא אווירת קולג' טיפוסית ודי רדודה.

זהו בסך הכל. אני חושבת שכיסיתי את כל הבעיות שאני מצאתי בספר הזה אבל בכל זאת הוא לא ממש גרוע. אני ממליצה לאנשים לקרוא את הספר כי בסך הכל הוא נחמד, די ממכר ובואו נודה בזה בינינו ובין עצמינו, לפעמים זה כיף לחיות בסרט שבחור כמו טרביס קיים.

ספוילר אחרון המכיל ציטוט שנורא אהבתי מהספר:
"ולחיי הזוועה הכי מזורגגת, שהיא לאבד את החברה הכי טובה שלך כי היית טיפש מספיק להתאהב בה!"

חפשתי משהו קליל לטיסה ובגלל בקורות שקראתי כאן הבנתי שזה ספר מצוין. קליל, קולח, שנון וכו'.
לא דבים ולא גרביים.
אסון נוראי!
הדירוג שכתבתי צריך להיות מוכפל ב (1-).