ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 ביוני, 2014
ע"י שרון
ע"י שרון
בזמן האחרון הייתי במן משבר. מחסום קריאה.
אבל לא סתם, אלא מהסוג הזה שגם אם אתה קורא כבר איזה ספר, אתה
לא ניכנס אליו עד הסוף, לא מצליח לגמרי להתחבר אל הדמויות, ותמיד רואה את
החלקים הלא טובים בספר.
יצא לי לקרוא 2 ספרים בזמן האחרון("שקופה", שעוד איכשהו היה טיפה יותר קל לקריאה, ו"הצבע ארגמן").
שניהם היו לא רעים, אבל היה תמיד משהו....
משהו שהפריע לי קצת להתמסר לגמרי לעלילה.
האמת? עם הצבע ארגמן היה לי ממש קשה לכתוב ביקורת, כי כמו שאמרתי, היה לי קשה לקרוא אותו.
בסופו של דבר סיימתי וכתבתי את הביקורת.
הגעתי לשלב שהירהרתי לעצמי....
אני יודעת שאני תמיד אוהב ספרים, ועדיין קצת חששתי.
בספרייה קשה למצוא ספרים כ"כ טובים, בנתיים אין לי כוח להמשיך אם פרויקט שייקספיר...
ואז ניזכרתי בשבוע הספר!
ברור!
אני אמצא שם כמה ספרים שאני אוכל לקרוא, הם בטוח יעניינו אותי, והם יוציאו אותי מהבעיה!
בהתחלה רציתי לנסוע בשני, להכיר גם את חברי סימניה, אבל בסוף לא יצא.
בסופו של דבר הלכתי עם חברה בחמישי.
לא היה לי יותר מידיי זמן להיות שם(רק שעה), אז השקעתי את כל המאמצים למצוא את הספרים שידעתי שהכי ירתקו אותי.
בהתחלה מצאתי ספר אחד("דברי") ולא נשאר לי כ"כ הרבה כסף(לא מצאתי את השלישיה או הרבעיה המנצחת כדיי לקנות את כולם ב100 ש"ח) אז הלכתי והסתובבתי ובחנתי בקפידה כל ספר.
ואז ראיתי אותו. עם כריכה שקשה להגדיר.
ניראת מסתורית ומעט מעושנת.
ואז קלטתי את שם הספר וכמעט קפצתי וצרחתי מרוב התלהבות!
זה ספר ההמשך לניצוץ!
היו באמת שמועות שסטיבן קינג יכתוב ספר המשך לניצוץ, אבל לא חשבתי שגם יתרגמו אותו!!!!
לקחתי אותו בלי לחשוב פעמיים.
הריי עד שהוא יהיה בספרייה זה יכול לקחת נצח.
בדרך חזרה לרעננה(אה, שכחתי לציין שהייתי בשבוע הספר בת"א) והתחלתי לקרוא קצת.
והוא התחיל ממש מעניין, אבל אז הייתי צריכה להפסיק, כי הגעתי לרעננה, והייתי צריכה לעשות משהו.
ואז, בסופ"ש הזה המשכתי אותו. בשבת בלילה סיימתי אותו.
תקציר:
"כעת בשנות הארבעים לחייו , דני אדם בודד, שנאבק באלכוהוליזםומתפרנס מעבודה כסניטר בהוספיס, תחנה אחרונה לחולים סופניים.
הוא מכונה "דוקטור סליפ" משום שהוא גורם לחולים בהוספיס לשקוע בשינה שלווה שממנה הם אינם מתעוררים עוד.
דני יודע שיש בתוכו "ניצוץ": אותו כישרון לדעת מתיי מישהו נוטה למות, ולקרוא מחשבות ולמצוא חפצים אבודים.
כאשר ילדה קטנה בשם אברה מתחילה לשלוח לו מסרים באמצעות "ניצוץ" רב-עוצמה משלה, מתברר לדני שהרוע הצרוף של מלון
אוברלוק לא עלה באש.
אברה ודני, יחד עם צוות קטן ומוזר, יוצאים למלחמה ב'קשר אמיתי', חבורה של יצורים לא אנושיים, רצחניים, בהנהגתה של אמזונה יפהפייה.
במסווה של אזרחים שומרי חוק מסתובבים אנשי 'קשר אמיתי' בכל רחבי ארה"ב, רוצחים ילדים בעלי 'ניצוץ' וניזונים מנשמותיהם.
ויותר מכל הם רוצים את אברה."
נשמע מעניין, נכון?
יצא לי לקרוא לפניי הרבה זמן את הניצוץ.
הוא היה טוב, למרות שהסרט עירער לי טיפה את שיקול הדעת.
אבל הוא היה טוב.
גם אותי, כמו הרבה קוראים אחרים של קינג מסתבר, עניין מה עלה בגורלם של משפחת טורנס שעוד נותרו.
בד"כ המשכים לספרים נוטים להיות פחות טובים מהמקור, חוץ ממקרים מסויימים.
הספר הזה הוא בין המקרים האלה.
הוא היה מעניין, מסקרן, היה בו הומור, הוא צימרר, חימם את הלב במקומות מסויימים.
אבל הכי חשוב, הוא עשה לי סוג של נוסטלגיה לראשון.
חשבתי הרבה על דני, דן, שסביר להניח שיחווה כל חייו טראומה בגלל מה שקרה בספר הקודם, וצדקתי.
וכל החוויה הייתה מאוד מעניינת.
איך שמהשפל הוא מצליח להציל את עצמו(בעזרת חברים חדשים).
השיקום עצמו היה מעניין וגרם לי לחשוב על סטיבן קינג, שגם היה מכור לאלכוהול וסמים ובסוף שיקם את עצמו.
ואחרי זה מתחילה העלילה האמיתית. ו-וואו, היא הייתה כ"כ מעולה.
אמנם המשפחה של אברה(קדברה) הייתה מעט קלישאתית(אבא רציונלי שלא מאמין באמונות טפלות, סבתא-רבתא- שדוקא כל מאמינה בכל האמונות הטפלות, ובגלל זה יש קצת סיכסוכים בינה לבין בעלה של נכדתה, ואמא שמנסה לאחות את הקרע הזה ובכלל יותר מידיי מגינה), אבל עדיין אהבתי אותם.
ואברה, אברה שאמנם נטתה להיות מרי-סו, עדיין הייתה אחת הדמויות האהובות עליי.
הייתה לה אישיות, כריזמה, היא הייתה קשוחה, מצחיקה, חכמה, ובכלל מגניבה.
'אנשי הקשר' היו גם רעים מעולים.
גם אם היו קטעים שהיו טיפה קלישאתיים, הם היו משכנעים.
הייתי פשוט מרותקת לספר.
לא יכולתי לזוז ממנו, ולפעמים הייתי צריכה להכריח את עצמי, כי הייתי נגיד צריכה לאכול משהו...
לדעתי העלילה פשוט דורשת סידרת טלוויזיה(ויפה שעה אחת קודם!).
אני יודעת שאת הספר הזה אני אקרא עוד פעם, כמו עוד הרבה אחרים שיש לי.
אני ממליצה עליו בחום, תקראו אותו!
אבל לפניי זה אתם צריכים לקרוא את הספר "הניצוץ", שהיה גם טוב, כדיי שתבינו מה קורה בספר הזה.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שרון
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה!
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
שמחה שאהבת את הספר! יופי של סקירה
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת