ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 בדצמבר, 2014
ע"י zivach
ע"י zivach
אין מה לעשות - האיש יודע לכתוב. כנראה שמדובר בסופר הכי פורה של המאה האחרונה. אלוהים יודע כמה ספרים הוא כתב, אלוהים יודע כמה עמודים. וכל ספר חדש. שונה. מרתק. אבל כבר תקופה די ארוכה, לטעמי, אפשר לזהות בספרים מבנה די קבוע. זה לא פוגם ביופי של הספר, אבל זה כן הופך את העסק ליותר צפוי. זה לא היה ככה בהתחלה. "בית כברות לחיות", "רזה", "עין הדרקון", "קארי" ואחרים היו ספרים פחות שלמים מ"דוקטור סליפ", מ-"22/11/63", מ"מתחת לכיפה האפלה" ואפילו מ-"זה", "העמדה" ו-"דברים שצריך". הם היו פחם גולמי - קסם לא מזוקק. באיזהשהוא שלב קינג הבין את הנוסחה והצליח לזקק את הקסם. הוא היום דיוויד קופרפילד של הכתיבה וכל ספר שלו הוא קסם "האיש הנעלם". אבל לפעמים, רק לפעמים, אני עוד רוצה איזה קסם קלפים סוג ד' או ארנב מהכובע ואני לא בטוח שאת זה קינג עוד זוכר איך לתת. מי שקרא את "המשליטים", את "קוג'ו", את "מתוך הביואיק",את "בית שחור", או את "המגדל האפל" (אני מתכוון לספר האחרון בסדרה) ירגיש ב-"דוקטור סליפ" שהוא צועד על קרקע מוכרת. אותו סוג של גיבור טוב (אבל לא מושלם), אותו סוג של רוע (מושלם. מושלם), ופחות או יותר אותו סוף. זה לא יימנע ממני לקנות גם את הבא של קינג ואת זה שאחריו (שיחיה לימים ארוכים ויוציא עוד הרבה ספרים). אבל לפעמים. רק לפעמים. אני עוד מתגעגע ל-"אקדוחן" ול-"שליפת השלושה".
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
