הביקורת נכתבה ביום שני, 21 ביולי, 2014
ע"י snowkiss
ע"י snowkiss
סטיבן קינג, סטיבן קינג, סטיבן קינג.
מיד לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, קמתי מהמיטה המבולגנת שלי וחיבקתי את חבילת הדפים שהונחה בעדינות בידיי.
חבילת הדפים הזאת, יכלה לגמור כמו כל חבילת דפים אחרת.
להיתקע שנים בתוך מדפסת של נער מתבגר, או להפוך ליומן של נערה.
אבל היא לא.
היא זכתה ליפול לידיי, ואני זכיתי לשמוע את הסיפור שהיא שמרה מתחת לכריכה היפיפה שלה.
הוא הצליח להפחיד אותי, כשתיאר לי את גברת מאסי בצורה כה אמיתית ומזעזעת בדיוק לפני שהייתי צריכה להתקלח.
הוא הצליח להצחיק אותי, כשנתן לדמויות כמו בילי וקייסי להופיע בספר שלו ולגרום לי לחייך.
הוא הצליח לחמם לי את הלב, כשכתב על הקשר החם בין אברה ודאנו.
הוא הצליח לגרום לי לדמוע, כשנתן לי לשמוע את דעתו של ילד תמים בגוף של גבר חכם, שאוהב את אביו למרות שהוא מפחיד אותו נורא.
תודה לך, סטיבן קינג, על עלילה כתיבה נהדרת, על דמויות בלתי נשכחות ועל סיום כל כך מעולה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
י. ווליס
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
מזכיר את הקטע מ'הסיפור שאינו נגמר'...
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
וואו.
ממש עשית לי חשק. ואני אף פעם לא מקבלת חשק לקרוא סטיבן קינג ..
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת