ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 ביוני, 2014
ע"י שירה36
ע"י שירה36
לפני שנסעתי להודו בפעם הראשונה, הכינה אותי השותפה שלי לנסיעה שאני הולכת למקום מאוד רוחני עם אנשים שחיים בעולם קוסמי, צנועים ומעוניינים באמת הטהורה ובאחווה בין בני אדם, בשנטי, שקט ושלווה ועוד כל מיני בבלת"ים. לקח לי פחות מיום במומביי להבין שחברתי חיה באשליות. העולם המזרחי, בין אם זה הודו, פלסטין, אפגניסטן, סודאן, סומליה, טורקיה, איראן, תאילנד או סין, רחוק מרוחניות או מאהבה כמו הנקודה הכי רחוקה בחלל מכדור הארץ. זה אפילו לא עניין של עניים ועשירים. סועאד הילדה בסיפור, נולדה למשפחה "מודרנית", חיה בבית גדול ומודרני ולא היה חסר לה כלום. אבל היא עדיין רק עבדה כמו חמור, חטפה כל חייה מכות, שמעה את אבא שלה חוזר ואומר שנשים לא שוות יותר מפרה שנותנת חלב ועגלים או מכבשה שנותנת חלב וצמר וראתה את אמא שלה חונקת במו ידיה תינוקות שנולדו לה ממן נקבה. זה העולם שבו מתבצע בקלות רצח על כבוד המשפחה בתמיכת כל בני המשפחה. פתאום זה לא נראה כזה מופרך אה? הבנות שנאנסו בהודו, לא השתוממתי לרגע כשהתגלה שהן נתלו ע"י בני משפחתן. זו ההודו שאני מכירה. זו משפחה הינדואיסטית שהולכים למקדש ונותנים חלב וקוקוס לגאנש וקאלי, אבל יש להם אפס אהבה בלב. אני לא בטוחה עדיין עד כמה זה קשור ישירות לדת. גם ללא אמונה חזקה, התרבות המזרחית, בין אם אלו מוסלמים, הינדואים, יהודים, נוצרים היא זו שמרימה את הכפפה. זו תרבות שבה אין לך קיום עצמאי אלא כחלק משבט ושה"מה יגידו" זה הדבר הכי חזק בה. זו תרבות שהאישה היא עבד וצריכה לשלם כל חייה בעבדות, בהשפלה ובביזוי על הלחם שהיא אוכלת בבית אביה ואח"כ בבית בעלה. אני מודה זו תרבות שאני שונאת שנאה עזה ואין לי רחמים עליה. מעולם לא אשב בחברותא עם גבר בן התרבות הזאת אלא אם כן הוא יצא ממנה, לעולם לא אתן להם כבוד או אתמוך בהם בכל דרך שהיא, לעולם לא אומר "זו התרבות שלהם ואסור לנו להתנשא עליה" כמו חבריי האירופאים הצבועים. התרבות הזאת, בין אם היא מחוברת לאיסלאם ובין אם היא מחוברת לדת אחרת, צריכה להעקר מהשורש וזה היה צריך לקרות מזמן.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שירה36
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
דן, פוליטיקאים וקפיטליסטים
לא משנה מאיזה כיוון של התרבות, מערב וא מזרח, יעשו ה-כ-ל בשביל שלטון וכסף. זהו לא המערב עליו כתבו הפילוסופים והסופרים. ועליהם בדיוק כתב אפלטון שהם הכי פחות מוכשרים לשלטון אבל יש להם הכי הרבה מוטיבציה. המערב, בניגוד למזרח, יכול לאחד כוחות עם מינימום שחיתות ולסלק אותם. ארגוני זכויות אדם, וויקיליקס, אוואז ואנשים פרטיים שרובם במערב, פועלים לשם כך כל הזמן גם אם ההצלחה מצומצמת. קשה להלחם נגד נשק באמצעות ספרים. הנשק עדיין ינצח. קשה להלחם עם שטופי מוח מילדות, עם בכוח של קבוצה מורעלת. אבל אם מישהו כבר יכול זה המערב.
קראתי את הספר של עזריאל קרליבך ודיברתי עם מערביים שפגשתי רק אחרי חודשיים שבהם ראיתי רק הודים, אני יכולה להגיד בוודאות שרובם המוחלט (האמת שכולם במקרה שלי..) לוקים באשליות קשות ומגינים עליהן בחירוף נפש. ישראלי אחד אפילו קרא לי גזענית במטוס בחזרה לארץ. |
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
שירה36
המערב האפלטוני הזה טבח עשרות מליונים לבנים, מלוכסני עינים שחורים ואינדיאנים במהלך ההסטוריה - עם אפלטון ורעיונותיו הנשגבים, עם ישו הרחום ו-12 שליחיו ועם הנצרות הקדומה והחומלת - הוא שיכלל את הגזענות לשיאים שלא נודעו בכל החברות האחרות שאליהן את מתייחסת בביקורתיות כה רבה ובמידה רבה מוצדקת. ומה נשאר מהנוצרים הראשונים והחולמים - הרי מהרגע שהנצרות הפכה לדת מדינה נעלמה החמלה. השימוש הציני בדת - המצאה מערבית ואם אין למערב פטנט רשום על שמו הוא למצער תרם רבות לשכלולה הרב.
ובאשר לנסיון ההודי שלך - אני לא חושב שהודו היא כמו שאוהבי השנטי אוהבים לתאר אותה. אולי החטא הקדמון מצוי בספרו של קרליבך על הודו. העוולות החברתיות זועקות לשמיים. זה נכון. וההודי שפגשת - אילולא ציינת את מוצאו הייתי סבור שמדובר בישראלי שפגשת בשדה התעופה בדרך להגירה אל ברלין, ניו-יורק או אוסטרליה....עבדתי בהודו. אני לא מתיימר להכיר אותה אבל אחרי 5 שנים אני יכול לומר בבטחון רב שאני מתחיל להבין עד כמה אני לא מבין אותה. די לקרוא ספרים כמו "איזון עדין", "הטיגריס הלבן", "מותו של קרישנה" ועוד אחד נפלא על מומבאי ששכחתי את שמו כדי לקבל תמונה נכונה יותר על הודו מאשר זו שמציירים חסידי השנטי למיניהם |
|
שירה36
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
דן
למערב יש הרבה במה להשתפר אבל היסודות שם: אפלטון ששאל על צדק, אהבה, דמוקרטיה וחופש, הנצרות הראשונית שיצרה את החמלה ואת ערך האדם בעיני אלוהים, ואחריהם כל הענקים שלנו (לא סתם אני אומרת שלנו): הפילוסופים הגדולים שבזכותם קרתה המהפכה הצרפתית והעלתה על נס את החירות. במערב הקיום האו אינדבדואלי. אין דבר יותר צודק מזה, במערב התרחשה המהפכה הפמיניסטית וגם מהפכת האהבה (נישואי השידוך לא מקובלים יותר, המערב יצר טכנולוגיה שמי שבוחר יכול להשתמש בה כדי למקסם את החירות או לשעבד את עצמו אליה.
לגבי מה שכתבת על התובנות על הודו, אני באמת לא יודעת איך זה קרה כ"כ מהר. אולי כי הייתי אז שבורת לב ויותר רגישה לדברים, אולי זה כי החברה לקחה אותי רק למקומות הודים אותנטיים, ביום השני בהודו נסעתי ברכבת ממומביי לראיפור והודי צעיר חמוד דיבר איתי כשירדנו מהרכבת. שאלתי אותו אם כולם אומרים שאתם מאושרים למה כולם פה עם פרצוף רע וחשדני. הוא אמר לי שהכל בולשיט, שכולם עצובים ורעים שם ושהוא מסיים את התואר ועף משם. מאז כבר היו לי אפס אשליות וזה היה מסע של הישרדות נטו. מה עשית בדלהי כ"כ הרבה זמן? |
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
שירה36
ביקורת מלאת עוצמה ואיכפתיות....אני חושב שחברתך גרמה לך עוול בתארה את הודו בדרך האוטופית שכל כך אופיינית לחלק מבני תרבות המערב. למען האמת אני גם די מתפעל מהתובנות אליהן הגעת תוך פחות מיום במומבאי. אחרי שחייתי 5 שנים בדלהי לא הצלחתי להגיע לתובנות כה מרחיקות לכת בוודאי שלא לכאלה המשוות תרבות זו עם תרבויות החל מסומליה וכלה באפגניסטן ובסין. והמערב - או כן המערב - שופע חום ואהבה...
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ואו...
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת חזקה ומנומקת.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת