• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

מאת ריק ריירדן

הביקורת של LiveTheDream

תמונה של LiveTheDream
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

מאת ריק ריירדן

הביקורת של LiveTheDream

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של LiveTheDream
הוצאה לאור:גרף צעיר
שנת הוצאה:2008
סדרה:פרסי גקסון והאולימפיים #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
Pipes
לפני 10 שנים

“כמה מרגש יהיה לחיות בעולמם של החצויים. לצאת אל הלא נודע, לגלות דברים חדשים כול יום, להילחם במפלצו”

18/169
ביקורות על פרסי ג'קסון וגנב הברק
הבאה
נטוטו
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“לגמרי הכניס אותי לכל הקטע של קריאה.. אני לגמרי חייבת לריק ריירדן שכתב אותו!!!”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•2 דקות קריאה

הרבה זמן.
הרבה זמן שידעתי על קיומה של הסדרה המופלאה הזאת ואפילו לא חשבתי לקרוא ספר אחד מהסדרה.
למה? אני באמת לא יודעת.
יכול להיות שזה פשוט נשמע לי משעמם, כי אני באמת לא אוהבת היסטוריה. זה אולי יישמע מוזר לכמה חובבי היסטוריה ('היי! אבל כולם אוהבים היסטוריה!' טוב, לא אני!) אבל אני באמת שונאת היסטוריה. המקצוע הזה יכול לשעמם אותי למוות.
איזו טעות.
הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה מזמן. ורק עכשיו, נזכרתי לקרוא אותו. (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא..?)
ריק ריירדן גרם להיסטוריה להישמע...מעניינת.
יום אחד פשוט נמאס לי לשמוע כלכך הרבה שבחים על ספר שבכלל לא קראתי. הוו זה לא הולך לקרות. לא יהיו כלכך הרבה שבחים על ספר שאפילו לא קראתי.
רצתי לספרייה במהירות האפשרית (עשר דקות לפניי שהיא נסגרה!) וחיפשתי בכל הספרייה עד שמצאתי את "פרסי ג'קסון וגנב הברק".
ציפיתי לספר מהסוג הזה, ידעתי שהוא הולך להיות טוב. הוא חייב להיות טוב עם כלכך הרבה תשבוחות.
והוא באמת היה.
זה היה מדהים, התחברתי לפרסי והצלחתי להבין אותו, ופשוט לא רציתי לנטוש את הספר לשנייה.
אין לי הערות, ואני לא רואה שום סיבה לא לתת לו 5 חמישה כוכבים.
אז באמת,
אם עדיין לא קראתם כי הוא נשמע "משעמם",
רוצו עכשיו לקרוא אותו.
אני לא יודעת איפה תשיגו אותו, בחנות ספרים, בספרייה, או אולי מחבר או חברה,
אבל פשוט תקראו אותו,
אתם לא תתאכזבו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
מ
מישהו אחד
תמונה של Gome Jackson Chase
Gome Jackson Chase
תמונה של ~Gaigula~
~Gaigula~
תמונה של no fear
no fear
תמונה של ריירדן
ריירדן
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אנלנה
אנלנה
ס
ספרים ספרים ספרים
8קוראים|גיל ממוצע29|75%נשים

על המבקרת

תמונה של LiveTheDream

LiveTheDream

חברה מזה 12 שנים
12 ביקורות•68 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה•מקור (נוער)
תמונה של LiveTheDream
LiveTheDream
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות12
לייקים שקיבלה68
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)3מדע בדיוני ופנטזיה3מקור (נוער)2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של LiveTheDream

החור שברעש - עטיפה חדשה

החור שברעש - עטיפה חדשה

פטריק נס

בעקבות 21 הימים האחרונים הבנתי משהו חשוב מאוד:
אני. שונאת. את. החטיבה.
אז אתם בטח לא מבינים איך לעזאזל העובדה שעליתי לכיתה ז' והגעתי לחטיבה (לצערי) קשורה לספר הזה.
אני אסביר:
אז לפניי 21 יום הגעתי לכיתה מלאה בילדים שבחיים שלי לא הכרתי, וגם לא ממש רציתי להכיר. אבל אז ~ תופיםתופים ~
הכרתי מישהי נורמלית שמודעת לקיומם של ספרים (!!!)
אז אחרי מלא חפירות שלי על כל הספרים שאני אוהבת, היא שאלה אותי אם אני מכירה את החור שברעש.
טוב, שמעתי על הספר. נו, ההוא עם הכריכה של הפנים הסדוקות.
אז היא הציעה לי לקרוא אותו.
טוב, לפחות יצא משהו טוב אחד מהחטיבה.


אז בעקרון ממש ממש אהבתי את הספר.
הרעיון? פשוט מדהים. לפעמים יש ספרים שאני תוהה איך הגיעו לרעיון שלהם. איך הסופר/ת ישב/ ה וחשב/ה על רעיון כזה גאוני?!
העניין של הרעש, ג א ו נ י.
הדמויות פשוט נפלאות. אנושיות, לא מושלמות מדי.

אזז... לדמויות.

~ הולכים להיות פה ספוילרים ~
טוד.
אוקיי, אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי הוא הצחיקXD
קל נורא להתחבר אליו.

ויולה.
את מגניבה. אני אוהבת אותך. מאוד. את ממש מגניבה.

מנצ'י
לא.
לאלאללאלא.
תחזור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תחזורררררררר בבקשהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אני מתחננתתתתתתתתתתתתת
לא :(

אהרון
תיחנק. או שאני אמורה לכתוב...לך תזדגזג! ~ סטאגדיש ~ (כנ"ל לגביי ראש העיר והבן המזוגזג שלו ~שוב סטאגדיש~)

ברצינות, אתה מפחיד. בבקשה אל תאכל אותי בלילה.

אממ..אז נראלי שסיימתי 3:

לגמריי ממליצה 3:

לפני 11 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
אגדה

אגדה

מרי לו

אני אתחיל מזה שלא ציפיתי שהספר הזה יהיה כל כך טוב. למרות כל הרעש שעשו מסביבו, התקציר לא עשה עליי רושם טוב.
תגידו מה שאתם רוצים, אני שופטת ספרים לפניי שאני קוראת אותם. לפעמים זה עוזר..ולפעמים פחות.

אז בדיוק ימים ספורים לפניי סוף שנת הלימודים- דאגתי לקנות ספרים שיעזרו לי להעביר את החופשה. שהסתבר שהיא כבר לא כל כך חופשה, כי בזכות העובדה שאני גרה בדרום והמצב הבטחוני לא ממש מזהיר - נתקעתי בבית. אבל מי אני בכלל שאני אתלונן? יש אנשים שהם במצב הרבה יותר גרוע עכשיו.

אז אני אחזור לזה אחר כך, ואמשיך לספר איך נתקעתי בספר הזה.
טוב, ימיו האחרונים של שבוע הספר. אני, תקועה. המבצע אילץ אותי לקחת עוד ספר. החלטתי לבקש מהמוכרת החביבה שתמליץ לי על ספר. האמת, שאני נמנעת מלבקש ממוכרות המלצות בחנויות ספרים. בד״כ אני מעדיפה לסמוך על עצמי.
בכל מקרה- היא המליצה לי על מספר ספרים והחלטתי לקנות את 'אגדה'. בהתחלה נמנעתי מלקנות אותו כי היה נראה לי ממש משעמם. לא הסגנון שלי. אז החלטתי שזה יהיה הספר האחרון ברשימת הקריאה שלי.

אז היום, קמתי בבוקר, מוכנה לבלות עוד יום בבית.
האמת שאני לא רואה בזה משהו כל כך נורא, אנשים נלחמים ומשקיעים את כל כולם רק בשביל שאני אוכל לשבת היום בבית בשקט. אני אסירת תודה על כך.
הספרים שהחלטתי לקרוא בחופשה סודרו בערימה על השולחן שלי, ככה שאני אניח על המדף כל ספר שאני אסיים.
אז היום, החלטתי לשלוף את הספר הזה מתחתית הערימה ולהתחיל לקרוא אותו.

ושוב, אותה העלילה הממוחזרת.
יש שלטון אכזרי ----> יש מרד -----> מצליחים להפיל את השלטון (בד״כ)
טוב, יש מחסור בספרים יצירתיים. אבל בכל ספר ממוחזר שכזה יש משהו שמייחד אותו, ובגלל זה אני ממשיכה לקרוא את אותם הספרים הממוחזרים, כי זה לעולם לא נמאס.

עכשיו, לדמויות.

דיי
דיי היה הדמות החביבה עליי בספר. פושע מתוחכם שמבצע פשעים ועושה בעיות בלי הפסקה- אבל בכל זאת יש לו לב בשביל לא להרוג אף אחד בזמן שהוא מעולל עוד משהו שהולך להכעיס את הרפובליקה. אפשר להגיד שלא ציפיתי מפושע להפגין רחמים, אבל כנראה שלדיי לא ממש אכפת לעזור לאנשים גם אם הוא פושע נמלט. הוא היה גם נורא מתוחכם- אחד הדברים שאני הכי אוהבת בדמויות. הוא גם אף פעם לא הזכיר את העובדה שהוא מסכן ואומלל וזה לא מגיע לו, מסתפק במועט.

יוני
בהתחלה יוני נראתה לי נורא חמודה. חכמה, אבל בעייתית ואמיצה באותה מידה. מאוד מזכירה את דיי.

---- ספוילר ----

אבל אז, היא הייתה חייבת להסגיר ככה את דיי, נכון?!
אני יודעת שהיא הייתה בטוחה שהוא רצח את אחיה והיא הייתה עושה הכל בשביל שיתפסו את הרוצח, אבל זה היה הקטע הכי מעצבן בספר. זה היה צפוי, אבל זה בא ברגע הכי לא צפוי.
והיא הייתה ממש אכזרית כלפיו עם כל העניין הזה שהיא הסגירה אותו שניה אחריי שהיא נישקה אותו.
אאוץ׳, זה בטח לא היה נעים.

---- סוף ספוילר ----

אבל לגמריי סלחתי לה על זה בגלל מה שהיא עשתה בסוף וכמה שהיא הייתה מוכנה להקריב.
כנראה שהיא הייתה עיוורת מהשטויות שסיפרו לה והיא נאלצה להאמין לשקרים.
דמות מדהימה, מסתבר.

תומס
אין לתאר את השנאה שלי כלפיי הדמות הזאת. אנוכי ודוחה. הדמות הכי דוחה בספר. כנ״ל לגביי המפקדת ג׳יימסון. דמויות בלי טיפה של רחמים או לב בכלל.

טס
היא הייתה נורא חמודה בסה״כ. דמות חמודה שאוהבת לעזור ועוזרת רק מתי שהיא יכולה.
היא לא ממש משחקת תפקיד משמעותי בספר אבל אין ספק שהיא דמות חשובה.

מה גם, שהכתיבה הייתה טוב ולא משתדלת מדי או קשה להבנה.

לסיכום,
מאוד ממליצה, ספר שעזר לי להעביר את הזמן, קשה לנטוש אותו. אין ספק שאני הולכת לקרוא את השני.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
עורבני חקיין

עורבני חקיין

סוזן קולינס

הו, לא.
זה לא קרה עכשיו.
בבקשה תגידו לי שזה חלום והספר הזה לא קשור באיזושהי צורה למשחקי הרעב.
כל מה שלא היה אמור לקרות - קרה.
הספר הזה פשוט היה רצף של אכזבות, פשוט ככה. לא אמרתי שהוא גרוע, כי הוא לא. אבל הוא אכזב אותי מאוד.
ברצינות, אחרי כל מה שעברנו?! למה סוזן, למה?!
כל הספר היה דכאוני וחשוך וחסר תקווה, ונראה כאילו הידידות-חברות-מערכת יחסים לא ברורה של קטניס עם גייל נעלמה לגמרי.
וקטניס התייחסה ממש באדישות למוות של כל האנשים שעזרו לה וליוו אותה ומתו, זה היה כזה 'נו טוב, הם מתו'. ופיטה, היחיד שתליתי בו תקוות, פשוט נחטף ?! באמת, פיטה, למה?!
הייתי שולחת לשם את גייל , כבר עדיף. הוא סתם מעצבן.

*******ספוילר (זה התחיל מספוילר אחד ויצא שכתבתי כמה, אבל לא שיניתי את זה ל'ספוילרים', מוזר)*********
מה?!
למה פיניק?! למה?! הוא היה אחת הדמויות האהובות עליי בספר!!! למה להרוג אותו?!
ופרים, הו זה היה צפוי. הילדה החמודה הקטנה והמסכנה חסרת האונים מתה. כמה מעורר רחמים. (יש לי לב של אבן, אני יודעת. אבל זה באמת היה צפוי!)
וכן כולנו הבנו אותך קולינס, את תהרגי מלא דמויות כדי שישבר לנו הלב.
וגייל עזב כאילו כלום?!
שנאתי את הבנאדם הזה כבר מההתחלה -,-
****** סוף ספוילר(ים)*******


אבל הוא לא היה עד כדי כך נורא.
הכתיבה הייתה טובה (משהו שאופייני לקולינס, את זה כולנו יודעים), ולמרות שהעלילה הייתה מדכאת, עדיין התעניינתי לדעת מה ייקרה בהמשך, הספר עדיין עניין אותי. אני חושבת שהתעצבנתי בגלל שהוא היה חלק מטרילוגיית משחקי הרעב וזה פשוט ספר שלא מתאים לקולינס לכתוב, היא מסוגלת להרבה יותר מזה, וכולנו יודעים. הורדתי שני כוכבים בגלל העלילה המדכאת וכל מקרי המוות והאדישות של קטניס לגביהם. טוב, אפשר לכלול גם את זה ב'עלילה המדכאת'. וכמובן שהסיבות האחרות שכתבתי למעלה, אבל העלילה המדכאת הייתה פה הגורם העיקרי.
אם זה לא היה ספר בטרילוגיית משחקי הרעב לא הייתי מתאכזבת כלכך, זה די ברור.
קולינס, ממך ציפיתי ליותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
פלא

פלא

ר"ג' פלאסיו

"קשה לא לגנוב עוד הצצה. קשה להתנהג רגיל שאתה רואה אותו."
קרה לכם שראיתם מישהו..שהוא לא כמוכם, שהוא נראה אחרת ממה שאדם רגיל אמור להראות, מישהו כמו אוגוסט למשל, ולא יכולתם שלא לנעוץ בו מבט? או להסתכל עליו לרגע אחד ואז להסב מבט?
אל תגידו שלא, זה פשוט קורה. אפילו אם זה בלי כוונה, אתם משתדלים שלא, אבל זה משהו שקשה להתעלם ממנו, אם נרצה ואם לא.
תהיתם פעם איך ההרגשה?
איך ההרגשה שאתה הולך ברחוב ואנשים נועצים בך מבט?
אני תמיד תהיתי. כמובן שידעתי שאותם אנשים הם בעצם אנשים רגילים, אוגוסט כתב שהוא בעצם ילד רגיל אחרי הכל, וזה לגמרי נכון. הוא התנהג כמו כל ילד רגיל בכיתה ה'.
הספר הזה בא להסביר איך אותם אנשים מרגישים. ואולי הוא גם בא ללמד אותנו משהו, אולי הוא בא ללמד אותנו שאין שום סיבה לדחות את אותם אנשים.
יכול להיות שעכשיו חלקכם חושבים 'נו את רצינית?! מה אנחנו, גן חובה? אנחנו כבר לא ילדים קטנים ואנחנו יודעים שצריך לקבל את השונה ולא משנה איך הוא נראה! אנחנו יודעים!', אבל לא, יש אנשים שגדולים ממני בעשר שנים ועדיין לא הפנימו את זה.
באמת התחברתי לאוגוסט. כל הספר רק רציתי לרוץ אליו, לא משנה איפה הוא, ולחבק אותו חיבוק חם. כל כך ריחמתי עליו.
אני לא מבינה.
אם הוא היה כמו כל ילד רגיל, למה לא מגיע לו לקבל יחס של ילד רגיל?
לסיכום: מומלץ מאוד!!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"זה כמו שאתה רואה לפעמים מישהו ואתה לא יכול לדמיין איך זה להיות כמו אותו אדם, בין אם זה נכה בכיסא גלגלים או מישהו שלא יכול לדבר. רק שהפעם אני הייתי הבן אדם הזה בעיני אנשים אחרים, אולי בעיני כל אחד ואחת באודיטריום הזה.
אבל בעיני עצמי, אני רק אני. ילד רגיל"
(פלא, עמוד 311)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
הרץ במבוך

הרץ במבוך

ג'יימס דשנר

התלבטתי כמה כוכבים לתת לספר הזה. אני חושבת שמגיע לו שלושה וחצי כוכבים - אבל מה לעשות, אין אפשרות כזאת בסימניה.
אז יצא שבסוף החלטתי לתת לו ארבעה כוכבים. הו, כמה נדיב מצידי.
אז ההתחלה נראתה לי משעממת, והצטערתי שקניתי את הספר הזה.
ברצינות, קלאנק? שיץ?
בערך בעמוד 40 סגרתי אותו והחלטתי להתחיל ספר אחר.
הספר חיכה שם על המדף, עברו כמה חודשים, ואז קראתי עליו ביקורת באינטרנט.
וזאת הייתה דווקא ביקורת ששיבחה את הספר. מוזר.
החלטתי שיכול להיות שפשוט טעיתי לגביי הספר, ואולי הוא לא כזה משעמם.
ניסיתי לקרוא אותו שוב.
כל כך טעיתי לגביו.
נכון, ההתחלה משעממת ולא נראה שהספר מתקדם לאיזשהו מקום.
אבל הסוף לגמרי שווה את זה.
אז אם התחלתם לקרוא את הספר ובהתחלה חשבתם 'וואו, זה הולך להיות משעמם' טעיתם.


***ספוילר***

מה זאת אומרת צ'אק מת?!
הדמות האהובה עליי בספר מתה?!
לא נכון. אין מצב. לא הבנתי נכון.
מה זאת אומרת הוא גוסס?!
בזמן שהוא גסס פשוט ניסיתי להיאחז בשביב של תקווה, שיצילו אותו, שהוא לא ימות ככה.
אבל לא. הוא מת.
ילד קטן ומסכן שרק רצה להיות חופשי.
באמת אהבתי אותו, הוא היה כל כך מעורר רחמים. הוא היה כל כך חמוד.

***סוף ספוילר***


אז למה לא נתתי חמישה כוכבים אם כל כך אהבתי אותו?
עם כל הכבוד לזה שהסוף היה מדהים, ההתחלה הייתה בזבוז של זמן וחבל שיש התחלה כל כך משעממת לספר כזה טוב.

לסיכום:
מאוד ממליצה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

אני זוכרת את היום הזה, הייתי בכיתה ד'.
חברה שלי לקחה את הספר הזה מהספרייה, והתחננתי בפניה שתביא לי אותו אחרי שתסיים.
לאחר שבוע היא הביאה לי את הספר, ואני זוכרת כמה התלהבתי ממנו.
זה נורא מוזר, כי אני חושבת שגם עכשיו הספר הזה היה יכול להתאים לגילי, אז זה גורם לי לחשוב 'היי, הייתי קוראת ספרים טובים אפילו בכיתה ד'!'
ואז שראיתי שהספר הזה נמצא בסימניה פשוט נמלאתי בתחושת נוסטלגיה.
ספר נורא נחמד, מומלץ ומתאים לכל הגילאים!

לפני 12 שנים•LiveTheDream
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

״מה את רוצה ליום ההולדת ה-12 שלך?״ קיבלתי הרבה שאלות מהסוג הזה. ידעתי מה אני רוצה.
״ספרים״ עניתי, כל פעם מחדש.
״את בטוחה? הרי זאת בת מצווה..״ קיבלתי תגובות מהסוג הזה. הרי בגילי לא הרבה בני נוער מבקשים ספרים, ובטח לא ליום ההולדת שלהם שמציין את הגעתם אל גיל המצוות.
והנה אחד הספרים שקיבלתי מחברה ביום ההולדת. בהתחלה חשבתי 'היי! שמעתי על הספר הזה פעם!' לא ממש ידעתי מה מצפה לי.
קראתי, ולא הפסקתי.
באמת התלהבתי ממנו. הצטערתי שלא הייתה ליידי חנות ספרים שהייתי יכולה להסתער עליה ולקנות את שני הספרים האחרים בסדרה.
בטח אתם שואלים את עצמכם 'מה, היא לא קראה את פרסי ג׳קסון? למה היא ציפתה מריק ריירדן?'
לא. לא קראתי את פרסי ג׳קסון. ('את משוגעת?!?!??')
יכול להיות שאם הייתי קוראת אותו הייתי מתלהבת פחות, אבל אין מה לעשות עם זה.
אין לי תלונות לגביי הספר הזה. הוא מצחיק, וכל הספר היה מלווה בקטעים שהעלו על פניי חיוך קטן.
עוד משהו שממש אהבתי, שכל שני פרקים הסיפור מסופר מנקודת מבט של דמות אחרת, זה עוזר להבין את שתי הדמויות ולהתחבר אליהן.
ספר מושלם.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
להיות הכי מקובלת

להיות הכי מקובלת

גלילה רון-פדר-עמית

כמו שכתבתי בביקורת הקודמת על הספר 'להיות בת יחידה' , הסדרה מייצגת את בני הנוער בצורה שלילית. לא, לא הכל בנוי משטויות כמו 'מקובלים' ו'חנונים'.
נופר היא דמות מגעילה, חסרת רגישות, ומתייחסת אל אנשים כמו אל חפצים.
נתתי לספר הזה שני כוכבים ולא אחד (התלבטתי בקשר לזה) בגלל שמצד שני, הספר מסביר שלבני נוער שהם כביכול 'מקובלים' יש בעיות יותר גדולות מאשר איזה חולצה ללבוש לערב. אי אפשר לדעת מה בן אדם עובר.
דמויות די שטחיות ומעצבנות,לא ממש ממליצה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
מפוצלים

מפוצלים

ורוניקה רוֹת

זה היה לפניי כחצי שנה, קרוב ליום ההולדת ה-12 שלי.
עמדתי עם ספר אחד ביד, לא ידעתי איזה עוד ספר לקחת.
היה מבצע 1+1 והייתי חייבת לקחת איתי עוד ספר, ופשוט לא ידעתי מה אני אמורה לעשות. כי לא מצאתי שום ספר שמצא חן בעיניי.
הלכתי למוכרת וביקשתי ממנה שתמליץ לי איזה עוד ספר לקחת (בדרך כלל אני משתדלת שלא לשאול מוכרות כי אז הן ממליצות לי על ספרים שנראה שהם מתאימים לילדים בני 5 ולא לילדים בגיל שלי, אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי), אז היא המליצה לי על מפוצלים. ממבט ראשון, הוא נראה לי משעמם. הקפתי את מדפי הנוער ואז נכנעתי וקניתי את מפוצלים.
טעיתי בגדול.
סיימתי את הספר בשעות ספורות, קראתי בלי הפסקה.
ואז, שסיימתי אותו, התעצבנתי 'לא! זה לא נגמר! אני רוצה המשך!' (היה לי מזל כי אחרי בערך חודש יצא ספר ההמשך בעברית)
הרעיון, גאוני.
הרבה משווים אותו למשחקי הרעב, אז בואו אני אספר לכם משהו, לא כל ספר שמספר שיש בו חלוקה למחוזות/פלגים/וואטאבר ויש בו שלטון דיקטטורי הוא העתקה ממשחקי הרעב. ממש ממש לא.
אהבתי מאוד את הדמויות, הן אנושיות.
בהרבה ספרים אני פוגשת דמויות שהן לא אנושיות, דמויות מושלמות מדי.
פה אני רואה משהו אחר.
עלילה לא צפויה ומעניינת, לא הצלחתי לעזוב את הספר לשנייה אחת.
ממליצה בחום!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream

ביקורות נוספות על "פרסי ג'קסון וגנב הברק"

פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

מישהו פה באתר אמר פעם, שספרים אוצרים בתוכם את מי שהיית כשקראת אותם לראשונה, כמו פרחים מיובשים.
אני הופכת עכשיו את הדפים ורואה בבירור את הפרח היבש שהוא היא. יש לה עיניים גדולות, וכל עולמה התמוטט עליה לפני פחות מחודש. עבור מישהו אחר זה אולי לא ייראה גדול כל כך, אבל בשבילה זה היה עצום. בשבילה זה היה כמו מקדח שקודח בבטנה ומרוקן אותה מבפנים, עד שהיא הייתה חלולה.
היא הייתה מסתובבת בימים ומרגישה את החור הפעור הזה בבטן, ובלילות היא הייתה מנסה לבכות, אבל הדמעות לא יצאו. הן לא רצו. ולמה להן באמת? בחוץ היה כל כך הרבה פחד... ובפנים היה להן המון מקום, כי הרי כבר לא היה שם שום דבר אחר.
וככה זה נמשך. החופש הגדול התערבל לתוך עצמו מסביבה, כמו מערבולת של חול שחנקה אותה. ואז, בשעתה הקשה ביותר, היא פגשה את פרסי ג'קסון.
והוא הציל אותי.

הרבה אנשים פה אוהבים את פרסי ג'קסון כי זה ספר טוב. אני אוהבת אותו כי אין לי ברירה אחרת. כי אתה לא יכול אלא לאהוב את מי שהיה שם בשבילך כשאף אחד אחר לא היה. אני אומרת פה הרבה שפרסי ג'קסון הוא הילדות שלי, אבל זה לא בדיוק נכון. קראתי אותו כשהייתי בת 12, לפני ארבע שנים בדיוק (אל תתפסו אותי על היום, אבל זה היה בתחילת החופש הגדול.) וכבר כמעט הייתי בגיל ההתבגרות אז, כך שאי אפשר באמת לומר שגדלתי עליו או משהו.
יותר נכון לומר גדלתי איתו. אומנם הוא התבגר בחמש שנים בזמן שעבר, ואני רק בכמה שבועות, אבל מבחינה נפשית הייתי אז בתקופה הכי רגישה ועדינה שלי, בדיוק רגע אחרי שבר ושנייה לפני שאני מתאחה וצומחת מחדש.
ואני לא יכולה להגיד שאני לא יודעת איפה הייתי היום בלעדיו, כי ככל הנראה הייתי בדיוק באותו מקום. ואני לא יכולה להגיד שהוא המתיק את הזמנים הרעים, כי הוא לא, וכי החודשיים האלה היו הגרועים בחיי גם אחרי שקראתי אותו.
אבל לטוב ולרע, הוא היה שם. בין הידיים שלי, ובתוך הלב שלי, וכשקראתי אותו לא הרגשתי לבד.

ואני לא עומדת לומר שזה ספר מופת, כי אם להיות כנה - זה לא.
אבל זה ספר מהנה וקריא ומצחיק,
וזה ספר חמוד עם רעיון מעולה ודמויות מדהימות,
וזה ספר עם כתיבה מדהימה ושמות מעולים לפרקים,
וזה ספר שמשאיר אחריו טעם של עוד,
וזה ספר שבאים אחריו ספרים טובים באותה מידה,
וזה ספר שעושה לך חמים בלב כאילו אכלת אמבורסיה,
וזה ספר סוף סוף הגיוני שהדמויות לא מתאהבות בו בשנייה הראשונה שהן נפגשות (תודה לאל),
וזה ספר שנכנס ללב של מיליוני אנשים, ומיליארד סינים לא טועים, נכון?
וזה ספר שיותר מהכל, גורם לך להרגיש בבית.

ניסיתי לפני כמה שנים להקריא אותו לאחותי. הגענו ממש לפרק שהוא מגיע למחנה, ושם נשברנו. אני גיליתי במהלך הניסוי המלבב שאחותי היא היפראקטיבית כשזה מגיע לקריאה, והיא גילתה... טוב, היא גילתה מה הדרכים הכי טובות לגרום לי להתמוטטות עצבים. בכל מקרה, מאז אותו מאורע הספר נשאר בחדר שלה, על כל צרה שלא תבוא, אולי היא אפילו תקרא אותו, ולפעמים כשאני רואה אותו שם, על המדף שלה, עובר בי רעד נעים שזועק אליי "כאן את שייכת! כאן טוב לך!"
ובאמת שם טוב לי. ותמיד יהיה לי, על כל מקרה.
וזו הסיבה שאני אוהבת את פרסי ג'קסון.


נ.ב
במהלך כתיבת הביקורת הזו אני לובשת את חולצת מחנה החצויים שלי. זה לגמרי במקרה, אני נשבעת לכם.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•no fear
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

הערה: לא קראתי את "הארי פוטר", שמשום מה רבים טוענים שהסדרה "פרסי ג'קסון" מבוססת עליו (העתקה), אז אני לא אתייחס לנקודה זו - סליחה מראש

שיוהההההוווווווואוווווווו!
פצצת קריאה נוספת - ואולי בעצם קראתי אותם בסדר ההפוך - פרי מפעליו של ריק ריירדן המהולל!

ספר הרפתקאות משעשע, המתאר בפנינו את סיפורו של ה"חצי ילד, חצי אל, גיבור מושלם": פרסי ג'קסון.
ריק ריירדן, כמו שאמרו רבים לפניי, התברך - מעבר לכשרון הכתיבה האדיר שלו - ביכולת לשלב את החיים של הנוער והילדים בספר הזה, עם המיתולוגייה היוונית, תוך כדי כך שהוא מעורר הזדהות עצומה.
פרסי, טיפוס טיפוסי שמתחבב אוטומטית על כל אחד: ילד שתמיד מסתבך בצרות, האותיות מרקדות לו מול הפרצוף, הוא מתעב את האבא החורג שלו ולמרות הכל שומר על כבודו וממשיך לחיות בראש מורם.
כפי שכולם יודעים, העניינים מתחילים להתחמם כשהמפלצות מגלות את פרסי, ובעקבות כך בעצם, מגלה גם הוא את עצמו. ובלה-בלה-בלה, מסע החיפושים מתחיל, פרסי מצוות לאנבת' ולגרובר ו - קאבום! - הם צריכים להציל את העולם בעשרה ימים!

אני חושבת שקצת מלחיץ לגלות שהחבר הכי טוב שלך הוא חצי עז.

הספר פרסי ג'קסון הוא כל כך פשוט, ויחד עם זאת כל כך טוב.
הדמויות לא עמוקות, המוטיבים של ריק ריירדן חוזרים על עצמם גם בספר הזה, השפה לא גבוהה, ידוע מראש שהגיבורים יינצלו מכל צרה שיתקלו בה (ועוד), אבל אפילו כל הדברים האלה לא יכולים לגרום לי להעניק לו פחות מחמישה כוכבים. ולמה? כי כשהשרביט בידיו של ריירדן השפה הקלילה והלא-נמוכה-ובכל-זאת-גם-לא-כבדה פשוט נהדרת, הדמויות החביבות בנויות בצורה נפלאה, הוא בכל זאת מצליח כל פעם מחדש להפתיע, המיתלוגיה המשולבת בספר משתלבת בדרך גאונית... פרסי ג'קסון הוא פשוט ספר הרפתקאות מהסוג הטוב ביותר.

הכתיבה של ריירדן משעשעת. אהבת את איך שהציג את האלים: אל המלחמה הגס לבוש בז'קט עור שחור ודבוק לאופנוע, פוסידון נראה כמו תייר בהודו.
ריק ריירדן הוא תותח אמיתי.

לא, הספר לא מושלם, אבל הוא פשוט נהדר. הוכחה נוספת שלספר לא חייבות להיות נקודות מפנה, שפה גבוהה, עלילה מסובכת ודמויות בעומק ים-המלח כדי שהוא יהיה טוב.
אני יכולה להצביע על הטעויות בעצמי, אבל להעניק לו פחות מחמישה כוכבים פשוט צובט בלב.

תמיד תמיד ניסיתי לגרום לאחי הקטן לחוות את עולם הספרים כמוני. שום דבר לא הצליח. שום דבר.
תודה לצומת ספרים, עם המבצע-ארבע-במאה-שלהם, שאלצו אותנו לקנות את שני הספרים המוצלחים הללו. (הראשונים בסדרה.)
אח שלי נדבק אליהם, והוא לא מפסיק לנדנד לי שאשיג לו את הספר השלישי בסדרה.
סיימתי לקרוא את הראשון. איך שאני מכירה את ריק ריירדן, הוא לא ייאכזב גם בשני.

זה ספר מעולה מסוג אחר.

***

בקיצור: מומלץ, ומומלץ מאוד. :)
אם אתם רוצים לגרום לילד לקרוא ספרים - זה הספר בו כדאי להתחיל.
הוא לא יבוא במקום קלאסיקות וכל "הספרים הטובים", אבל הוא שובר מחסומי קריאה מעולה, הוא משעשע, הוא כייפי - הוא נהדר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ליילק
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

בתור קורא ספרים חדש אבל חובב פנטזיה, עולמות ודמויות, רציתי שפתיחת עולם הפנטזיה במסע הקריאה שלי יהיה קליל וכיפי - ופרסי ג׳קסון היה בדיוק זה.
התחברתי דווקא יותר לחצי הראשון של הספר, ולמרות שהחצי השני הרגיש לי קצת ״צעיר״ מדי וצפוי, בכל זאת נהניתי מאוד והתחברתי לדמויות. כבר קניתי את הספר השני! 4.4/5

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Ron
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

אם לפני יומיים - פחות או יותר - מישהו מהאתר היה שואל אותי אם קראתי את "פרסי ג'קסון", היה סביר שהייתי צורחת עליו "לא!", ואז מנצלת את ההזדמנות כדי לבכות וירטואלית.
כלומר, ברור ששמעתי על הספר קודם, וכשהגעתי לאתר בכלל היו הרבה איזכורים שלו, אבל אף פעם לא בעצם קראתי אותו.
זה לא שלא ניסיתי להשיג אותו, אלא שלא הצלחתי להשיג אותו, בספריה הציבורית בעיר שלי יש בעיה לא קטנה, כל ספר שאתה מתכנן למצוא - פשוט לא נמצא שם.
הכי שיגע אותי שלא מצאתי את "פרסי ג'קסון", פעם אחר פעם חיפשתי ולא מצאתי (כמובן שלא מצאתי ספרים אחרים בספריה ויצאתי תמיד מאוכזבת).
בסופו של דבר, אתמול, כשהלכתי לשבוע הספר בתל אביב יחד עם חברה שהכרתי בסימניה (דרך אגב, זה היה פשוט מקום ענקי! אפשר ללכת לאיבוד חמישים פעמים!), מצאתי את הספר, ונשברתי, קניתי אותו.

הנה כמה שאלות שחשבתי עליהן לפני שקראתי את הספר.
- מה הקטע של הספר הזה שרוב האנשים מתים עליו?
- הוא באמת כל כך טוב?
- הוא באמת היה שווה שאני אקנה אותו?

אז הנה התשובות, רק למקרה שתהיתם.
- הקטע של הספר הזה, הוא שהכתיבה מדהימה. הדמויות משעשעות, והעלילה מקורית (בחייכם, אי פעם מישהו חשב להכניס אלים אולימפיים לתמונה? אם כן, אז אני מבטיחה שאני אפצה אותו.
איכשהו.
יום אחד.
בעתיד.
הרחוק).
אי אפשר להניח את הספר מהידיים, וברגע שכן, בעיקר אם זה בעת מתח, זה לא "פרסי המסכן, תקוע באמצע קרב עם אל ואני לא יכולה להוציא אותו משם בקריאה שלי כרגע", זאת דווקא "אני המסכנה! עולם אכזר! איך אני אשרוד בלי המשך?!".
וגם שאתם מניחים את הספר מהידיים (וגם זה אחרי שלוקחים/תולשים אותו מכם בכוח ובאיומים), אתם תחשבו עליו.
ואוהו, כמה תחשבו עליו, הדמויות ימשיכו להתרוצץ לכם בראש ולא ירפו גם אם הקול הפנימי שלכם יצעק עליהן.
- (תשובה מספר שתיים, למי שאיבד את הכיוון בביקורת הזאת ובתשובה החופרת הקודמת) לא. הוא לא כל כך טוב.
הוא הרבה מעבר לזה!
- הו כן! כן! כן! כן!
הוא בהחלט שווה כל גרוש וכל אגורה!

אוקי. למרות שקראתי אותו די בדיליי, ואיחרתי מאוד אחרי כל השבחים, ואולי לא חידשתי לכם בעצם שום דבר, אבל נתמודד עם זה.
בעצם, אתם תתמודדו עם זה.
כי אני רצה לקרוא את הספר השני!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

בס"ד

בכיתה ד' התחלתי לקרוא את זה פעם ראשונה. אחרי כמה פרקים (או עמודים?) זנחתי את הספר בטענה שכתובים בו יותר מדי שטויות, והוא לא אמין בנעל, ודי.

ואז, בגלל חברה שמאוד (רק מאד? פחחחח יותר ממאד) אוהבת פרסי ג'קסון, ומיליון ספויילרים מצידה החלטתי לתת לו עוד צ'אנס, אף אחד לא מת מזה.

זה מה שאני חושבת על הספר:

הרמת אמינות שלו, כמו שכבר ציינתי - נמוכה מאד. במשך כל הספר ההרגשה היא שאתה בתוך מעין חלום ממש מוזר. הייתי צריכה לקרוא אותו פעמיים בערך כדי להבין מה קורה שם.
הספר לא עלה על הציפיות שלי. העלילה די מחורטטת כזה, לא יודעת איך להסביר. (=קצת כאילו באמצע הספר הסופר אומר:הממ, אין לי כל כך מה לכתוב על הילד עם המורה המעצבנת. טוב, אני יוציא לה טפרים.. וכך למשך כל הספר) ​העלילה קלילה מאד ונכתבת מגוף ראשון. (דבר שאני לא מתחברת אליו במיוחד: קשה יותר לראות פרספקטיבה מלאה על הסיפור כשאתה רואה אותו רק מגוף אחד!)
למרות כל זה, הוא לא היה כל כך גרוע: היו בו חלקים מענינים וחמודים, אבל שללא ספק לא מצדיקים את ההצלחה המרובה שהספר קיבל.

אז אחרי כל זה, אני עדיין אתן לספר שלושה כוכבים. אחרי הכל הוא היה כיפי ונחמד. להבא אני לא אמשיך, אבל אני יכולה להגדיר פחות או יותר למי הספר מתאים:
לאנשים שאוהבים פנטזיה, קלילה, שונאים ספרים שנמרחים\כתובים כמו ספר (ספר לא צריך להיות ספר ספרותי משעמם משנות השישים!! האדיול זה הארי פוטר. הצילו מה זאת השלמות הזאת?!) או בקיצור - ילדים, זה מתאים להם.

לפני 4 שנים•נודדת
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!
איך זה יכול להיות???!!!

5 שנים! קראתי את הספר הזה לפני 5 שנים! לפחות שנתיים לפני שאפילו הכירו אותו!!!
ועכשיו,5 שנים לאחר הקריאה של הספר המדהים הזה, שאת האיכויות האמיתיות שלו אפרט בהמשך התגובה, אני משוטט להנאתי בסימנייה ומה אני מגלה???

מאות! מאות של ביקורות מכאן ועד למחרתיים! והרי זה הכול אנשים שקרו על זה שנים אחרי! שנים! יש כאן אפילו אנשים שקראו אותו רק אחרי התפרסמות הסרט, כשאני קראתי אותו בכיתה ב'!!! למה העולם כל כך אכזרי???
אז הכל בסדר, כבר הצלחתי להרגיע את עצמי(כן בטח) ואני מוכן לכתוב תגובה. אז נתחיל מ... ההתחלה, אני מניח?

היה היה לפני שנים ילד קטן ששמו לא יסופר מטעמי דיסקרטיות(מילה מוזרה) ששוטט להנאתו בין סיפרייה לסיפרייה. יום אחד, לאחר שלקחו את הילד(כלומר, גררו בשיניים וציפורניים) אל בית הילדה שממול, הילד הקטן דיבר עם הילדה וגילה שאבא שלה, שעובד בהוצאת ספרים, השיג לה ספר חדש דנדש שרק יצא.
אז כיאה וכנאה לתולעת ספרים מנומסת, הוא התחיל להזיל ריר והסתער למדף הספרים הקטן שבפינה, לקח את הספר, וברח. איזה חמוד.
היום הילד הוא כפר תולעת ספרים גדולה ובוגרת, אבל עדיין בכל פעם שהוא רואה את הספר הזה(שהוא קרא מאז כבר... 10, 20פעמים?) הוא מתחיל להזיל ריר ומסתער לכיוון הספר.
למה אתם שואלים?(אם אתם שואלים וגם אם לא)

עלילה, דמויות, העולם שמסביב, הרעיון החדשני(או היה חדשני), סגנון הכתיבה, סגנון הסיפורים(שנראה שבערך התחיל באותה תקופה), ההרגשה המצאותית ואפשר עוד להמשיך.הספר הזה הוא פשוט, בלי כל מיני זיבולי שכל, ספר אדיר! מצויין! מעולה!

ועדיין, לא אסלח לו על שמצאתי אותו כאן רק עכשיו, וכמובן על הזבל/סרט שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן
רשע שכמותי

לפני 13 שנים•
★★★★★
•siris
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

פרסי ג'קסון וגנב הברק הוא ספר מגעיל ומעוללה!פרסי הוא ילד היפראקטיבי בן 12, שגר במנהטן בדירה קטנה אם אימו מוכרת הממתקים ואביו החורג.נשמע כמו ספר ילדים תמים הא? ממששש לא!פרסי סולק מחמישה בתי ספר שונים בגלל "בעיות" מסוימות.בכיתה ו', באמצע הטיול השנתי למוזיאון[כמה מלהיב,טיול למוזיאון,יהההה...]פרסי מותקף על ידי המורה שלו,גברת דודס,שמשום מה הפכה לאירניה[מה זה אירניה?תקראו ותגלו] והחליטה להוציא את תסכולה על פרסי ההמום. פרסי חווה כבר דברים מוזרים,אבל זה היה השיא. בעקבות האירועים הללו, פרסי,ביחד עם חברו גרובר, פוגש שור מחותל[המינוטאור] ונכנס לעולמה של המיתולוגיה היוונית.פרסי מגיע למחנה החצויים,בני אלים, וביחד עם חבריו הוא יוצא למשימה מסוכנת.[אני לא אגלה מי ההורה האולימפי של פרסי]ריק ריירדן סוחף בכתיבתו,ויודע לשלב בין המיתולוגיה המרתקת[לפחות בשבילי]לבין עולמינו המודרני. הספר הוא התחלה מאוד טובה למי שלא אוהב לקרוא,ומהנה גם למי שקורא הרבה.מה שאני רואה בספר זה הומור,השקעה,וחקירה.אני נתקל במיתוסים שאפילו אני לא מכיר[ותאמינו לי,זה לא קורא הרבה].אני נסחף עם כל רגע בעלילה,וזורמם איתה[רמז לזהותו של פרסי].ספר מדהים,מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•גולגולת הרעם
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

אני מניחה שאנשים רבים מהנוכחים כאן הולכים להתעצבן עליי, כי קשה לפספס את כמויות מעריצי פרסי ג'קסון שמסתובבים באתר.
טוב, אז, בכנות? לא ברור לי על מה בדיוק המהומה הגדולה. כן, זה ספר נחמד. סיפור סביר, כתיבה לא רעה, דמויות חביבות. הכל שם פחות או יותר על גבול הבסדר. ולא מעבר. לא ממש הבנתי בזכות מה קנה לו ריירדן כמות כזו של מעריצים.

יש לי תחושה שמאז שהארי פוטר פרץ לעולם, כולם מנסים איכשהו לחקות אותו.
מה היה לנו שם? גיבור סוג-של-יתום עם אבא חורג דוחה, בעל כוחות על, שנקלע להרפתקאות מוזרות עם שני חברים. ברקע יש כמה דמויות אופל ויצורים מזעזעים, יש לנו כמובן את קלאריס – הגרסה הנרדפת לדראקו מאלפוי, חיפושים וכמיהה אחרי האבא האמיתי הנעלם ואחרי האמא האבודה. חלוקה לביתנים. נו, התסריט המוכר. אה, שכחתי: ואנבת' פוחדת מעכבישים. מקורי, אין ספק.

דבר נוסף שכל הזמן זז לי בשורה אחורית במוח הוא, שנראה שהספר הזה נכתב מלכתחילה כדי לעזור לילדים להצליח בלימודי המיתולוגיה היוונית. הרעיון כשלעצמו טוב מאד, אבל זה הרגיש טיפה מאולץ. כאילו ריירדן ניסה כל הזמן להכניס מידע שיעזור לאנשים במבחן.
דמיינו שאלה כמו "מי היה אל היין?" – ברור שנזכור את דיוניסוס. (אחלה דמות, אגב. "זרי הדפנה שייכים לביתן מספר חמש. באופן אישי, לא ממש אכפת לי, אבל ברכותיי." "כן, כן, הפרחח הקטן הצליח שלא להיהרג, ועכשיו יהיה עוד יותר מרוצה מעצמו. טוב, הידד וכל זה. ולעניין אחר...")

אולי המעריצים הנלהבים והצעירים שיקראו את זה, יאשימו אותי בקיבעון של זקנים שלא מבינים מה הכיף בפנטזיה. אז חדשות בשבילכם: למרות שעברתי את גיל חמש עשרה, אני עדיין מסוגלת להינות משטויות של בני נוער. בתנאי שהשטויות האלו שוות את זה. את הארי פוטר קראתי לראשונה בגיל תשע עשרה, זה לא מנע ממני להפוך לפריקית מושבעת שלו.

אז שלושה כוכבים על כתיבה לא רעה ועל כמה קטעים חמודים שגרמו לי לצחוק, וזה הכל.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קריקטורה
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

מה לעזאזל הם עשו לסרט?כאילו חוץ מהשמות כל קשר בין הספר לסרט מקרי בהחלט!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אלאן