ביקורת ספרותית על פרחי האפלה מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 באפריל, 2014
ע"י יהונתן


מאוד אהבתי את הספר "פרחי האפלה". יש ספרים הפותחים לפניך עולם עשיר ותוסס, ושאתה קורא בהם אתה מרגיש שאת חי באותם המקומות עכשיו, ונהנה מכך. אלו מספקים עבורך "חוויה של פתיחות". לא בספר הזה. אפלפלד ממעט ביותר בפרטים הניתנים לקורא. ברוב הספר מדובר פה על ילד הסגור בתוך קיטון, במחבוא. גם הוא, בדיוק כמו הקורא המנסה להגיע ל"עולם שמעבר" המצוי בתוך הספר, מנסה להבין את המציאות המתרחשת מחוץ למחבוא, ב"עולם האמיתי". זוהי חוויה של גילוי והסתרה. הפרטים שהוא יודע אינם רבים. כך גם הפרטים שיודע הקורא. אך דווקא בשל כך, לכל פרט המתגלה יש חשיבות עצומה, הוא מתגלה בהתרגשות רבה והדבר כשלעצמו המתגלה נולד מחדש במלוא יופיו. אמנם לא מדובר פה בסיפור בלשי, אלה בסיפור מרגש ונוגע ללב. משיוצא הילד מן המחבוא הוא יוצא לנדודים עם הזונה ששמרה עליו במשך כל התקופה, בחיק הטבע. החוויה של התנועה בטבע עניינה וסקרנה אותי, הרי לפעמים מרוב שאנו סגורים בחדרים, מרוב שהבתים שלנו מפוארים ונוחים והמחשבים שלנו משוכללים, אנו שוכחים לצאת החוצה (במידה שיש לנו בחוץ בכלל טבע והכל לא מרוצף וסלול בכבישים ובנוי). והרי החיים מתרחשים בחוץ אם נרצה או לא נירצה, ובכלל הטבע מפעם בנו. לדעתי ניתן לדמות את ההתבוננות של הילד ונסיונו לגלות את "העולם שמעבר למחבוא" לפעילות מדיטטיבית ממש (מזכיר במידת מה את תרחיש ההתבוננות של היצור בספר "פרנקנשטיין" באיכרים תושבי הבקתה שלצדה התחבא, "המבין יבין"). נושאים נוספים בו נוגע הספר: חברות, חיי משפחה, אכזריות העולם, מין, היחס לדת. אהבתי את הספר בשל היותו מרגש, מאפשר לך בתוך קורא למצוא את המרחק הנכון לדברים בחיים שלך, אף על פי שסופו של הספר עצוב, ללא כל הכרח. בנוסף הספר מספק לך הבנה חוויתית של מאורעות השואה (הבנה שאינה נופלת בערכה מקריאת ספרי היסטוריה, אולי אף עולה עליה). בינתיים זה הספר הכי טוב שקראתי של אפלפלד. (קראתי גם את "האיש שלא פסק לישון" ו"קאטארינה").
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ