ביקורת ספרותית על שירו של אכילס מאת מדלין מילר
ספר מעולה

---

ספר שהוא שיר.
כולנו מכירים את המושג " עקב אכילס", והיותו גיבור.
יופיו של הסיפור הוא בפשטותו.
הספר מלווה את אכילס מנערותו ועד מותו.
הסיפור מובא בעיניים של פטרוקלוס , חברו ומאהבו של אכילס.
הספר " הנער הפרסי" של מרי רנו ,מביא את סיפורו של אלכסנדר מוקדון מבעד לעיניו של משרת פרסי.
הסיפור שם , גברי , מעריץ , ומתאר תהליך למידה של התרבות היוונית כפי שמשתקפות בעיניים פרסיות.
הספר הזה מביא רומן, על כל משמעויותיו בין שני יוונים שעולם הערכים שלהם זהה.
יופיו של הספר הוא ההיצמדות ל"עובדות" של המיתולוגיה היוונית.
הסופרת הרחיבה בכישרון רב את הרקע הסיפורי והחייתה את מלחמת טרויה.
אכילס מוצג כאדם בעל עקרונות: הוא לא יהרוג את הקטור נסיך וגיבור טרויה מבלי שהשני יפגע בו.
הדבר לא מפריע לו לשחוט ולהרוג אנשים (איכרים, משפחות תמימות )וחיילים טרוינים פשוטים.
המוסר נשמר על ידי האלים , הם בעצם " השופט רוזן" של התקופה , אסור לפגוע בהם .
קראתי את הספר במתח, למרות שתוצאות מלחמת טרויה ידועות מראש.
מה שהפריע לי בקריאת הספר הוא הצגת היחסים ההומוסקסואליים בין אכילס לפטרוקלוס כשלילים בעיניים של בני התקופה.
בדיקה של הערך בויקיפדיה ,אימתה ידיעה מוקדמת שלי כי היחסים הללו היו נורמה, ניתן לראות זאת גם בפסלים ובציורים של התקופה, וזאת בדרך הצגת העירום הגברי והנשי.
בעיה אחרת שהפריעה לי היא, הרצח או הקורבן של איפיגניה באאוליס.
לא בטוח כי אכילס נכח בזמן העלאתה של איפיגניה כקורבן כפי שמתואר בספר.
ולמרות כל זאת , ספר מומלץ.
לאלו שלא קראו, אני ממליץ לקרוא גם את הספר " הנער הפרסי " של מרי רנו.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על שירו של אכילס