ביקורת ספרותית על שירו של אכילס מאת מדלין מילר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 במרץ, 2014
ע"י רץ


אכילס כמשל לגיבור ואדם

כשחיפשתי יופי נשגב, עלתה בעיני רוחי דמותה של ונוס, של בוטיצ'לי העירומה העולה מתוך הצדף, כשדמיינתי את היפוכו של היופי, הכיעור במלוא התגלמותו, ראיתי בעיני רוחי את מדוזה של קאראווג'ו, זאת שנחשים משתלשלים מראשה ומעיניה הפוזלות נשקפת חרדה מבעיתה.

כזהו אכילס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, חצי אל חצי אדם, לוחם לא מנוצח, לכאורה בלתי פגיע, אך יש לו נקודת תורפה אחת, המצויה בקצה עקביו, פגעת בה, נטלת את כוחו. ברקע הסיפור שלו, מרחפת השאלה, מתי יגוז כוחו של הגיבור, והוא יפול ממעמדו כחצי אל למותו כאחד האדם ?

סיפרו של אכילס מתחבר לאפוס מכונן בתרבות האנושית, יציאתה של יוון למלחמה בטרויה, בעקבות חטיפת הלנה, היפה בנשים מספרטה. היציאה למלחמה היא מסע אליו יוצאים לוחמים, כמחויבות גברית, ורצון להשיג תהילת עולם, המסע מעמיד בפני משתתפיו מבחנים ומציב אותם אל מול גורלם.

הניסיון לספר מחדש את סיפורו של אכילס, הוא אתגר משמעותי, המחייב עיבוד ומתן פרשנות מודרנית לקלאסיקה של הומרוס, משימה אותה לקחה על עצמה מדלין מילר, היסטוריונית המתמחה בתולדות יוון העתיקה, בספרה הראשון.
באו ונצא לאגדה ... כפי שמסופרת על ידי מילר, המבצעת טוויסט בעלילה.

פטרוקלוס המספר, מייצג גבר המודע לנשיותו, שהוגלה בגלל רצח בן אצילים בשגגה, הוא בן לוויה, חברו הקרוב של אכילס, בניהם מתקיים סיפור אהבה מרגש. מילר מעניקה לקשר פרשנות ארוטית, יש ויאמרו יחסים הומוסקסואליים, מונח מודרני להגדרת יחסים, שהיו שונים בעת העתיקה. גם בהיסטוריה שלנו הקשר בן דוד ויהונתן מפורש מדי פעם באופן דומה.

את העלילה מאכלסים שלל דמויות המיתולוגיה היוונית, יצורי הכלאיים, הקנטאור, מדריכו של אכילס, גופו סוס וראשו אנושי, ותטיס אימו של אכילס הנימפה, יפיפייה בעלת יכולת שינוי צורה, מילר מעניקה לה קול נשי אימהי ייחודי, היא ממקמת את גיבוריה בעולם של סמלים ומטפורות, בו חיים לצד האלים בני האדם, נסיכים, מלכים, לוחמים, ושפחות המנוצלות מינית בידי הגברים, כולם יחד מעניקים קסם ומבט שונה לאתוס אכילס וטרויה הקמים לתחייה מחודשת.

בדרמה יוונית גדולה, עולה שאלה הרת גורל, האם ניתן להימלט מהגורל. אכילס מנסה, הוא מתחפש לאישה, ובכך הוא נותן ביטוי לדעתו לנסיבות האנושיות של מלחמת טרויה, שהן ממש עלובות, אגו גברי של מלך מקורנן מאישה שעזבה במסווה של חטיפה, תאוות בצע לשלל מלחמה, הבטחה שקרית למלחמה קצרה ומכרעת, וכמובן מוניטין גברי מנופח המיוחס ללוחמים. אלה שיקולים אנושיים לא משכנעים בכדי להסתכן במוות ולגרום לסבל ומוות לאחרים.

בפני אכילס מוצבת דילמת האלים, אם הוא יצא למלחמה, נגזר גורלו למות בה, ולהפוך לחלק מהזיכרון הנצחי, אם הוא יסרב, כוחו האלוהי יקמול, והזיכרון שיוותר ממנו יהיה של דמות אומללה ונשכחת. אכילס יוצא לקראת גורלו למלחמת טרויה, כמכונת הרג משוכללת, ומכאן העלילה מנסה לענות לשאלה, האם לגיבור חופש בחירה, למי שגורלו נקבע מראש ?

מילר מציגה את מלחמת טרויה כביטוי לעולם גברי אלים, בו הפצועים גוועים למוות, ההרס יוצא משליטה, הנשים ניתנות כפרסים לחיילים, או מועלות כקורבן לריצוי האלים. במקביל לעולם בני האדם, מתקיים עולם האלים, למרות מעמדם הרם, הם רודפים, כבני אדם אחרי היוקרה והתהילה. עולם כאוטי, בו בני האדם נוהגים כאלים והאלים כבני אדם.

למילר עצמה סיפור מעניין, כילדה הקריאו לה את האילידה של הומרוס, היא ראתה באגדות ילדותה צו גורלה, עיסוקה הבוגר בחיי היונים הקדמונים. הספר הזה הוא כמו הגשמת חלום. מילר גורמת לסיפורו של אכילס להיות מסופר באמצעות פרשנות אנושית, מנקודת מבט נשית מקורית ומפתיעה. בספר לא תמיד קיימת אחידות, ההתחלה שלו איטית, וההמשך קצבי, ספר מעניין ומרתק לאפוס מהמיתולוגיה היוונית, והיותו משל לגדולת ושפלות בני האדם.

כמו אכילס שעולמו דואלי, כך אפוס אכילס וטרויה של מילר הוא עולם של גבריות ונשיות, אנושיות ואלילות, ולעתים העולמות או הזהויות מתערבלים האחד במשנהו.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אתרי אינטרנט
1. תמונת ונוס של בוטיצ'לי http://www.xnet.co.il/PicServer2/pic/20122005/17318/ven_735.jpg
2. תמונת מדוזה של קאראווג'ו http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/00/Medusa_by_Caravaggio.jpg
3. אכילס תבליט מהלובר http://www.mlahanas.de/Greeks/Mythology/Images/AchillesLouvreMa2120.jpg
4. אכילס – תבליט מהלובר http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5f/Achilles_Lycomedes_Louvre_Ma2120.jpg

25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
סופיה - תודה - מאד אהבתי את הספר - לגבי שאלתך מצורפת התשובה של המחברת : Q.: What about the “Achilles Heel” legend? Where does it come from, and after all of your research, do you believe it?

A.: Achilles’ most famous myth—his fatally vulnerable heel—is actually a very late story. Our earliest account of it is by a Roman author, almost a millennium after the Iliad and the Odyssey were first composed. During those thousand years a number of other stories popped up to explain Achilles’ seeming invincibility, but the Iliad and Odyssey contain the simplest: he wasn’t really invincible, just extraordinarily gifted in battle. Since the Iliad and Odyssey were my primary inspiration, and since their interpretation seemed more realistic, this was the version I chose to follow.

בתרגום חופשי

מה לגבי האגדה על "עקב אכילס"? מאיפה זה בא, ואחרי כל המחקר שלך, האם את מאמינה בזה?

א ': המיתוס-סיפור מותו של אכילס מפגיע בעקב הוא בעצם מאוד מאוחר. הוא שייך למחבר רומי, כמעט אלף שנה אחרי האיליאדה והאודיסיאה שנכתבה קודם. במהלך אלף השנים הללו יש מספר גרסאות המסבירות את היותו של אכילס בלתי מנוצח, אך באיליאדה ובהאודיסיאה הסבר פשוט יותר, הוא לא היה באמת בלתי מנוצח, רק מוכשר בצורה יוצאת דופן בשדה הקרב. מאז האיליאדה והאודיסאה היו ההשראה העיקרית שלי, ומאחר שהפרשנות שלהם נראית מציאותית יותר, זו הייתה הגרסה שבחרתי ללכת.

ישנם מספר המיתוסים בייחס לעקב, הפופולרי והמפורסם ביותר הוא כי, בניסיון לגרום לאכילס להפוך לבן אלמוות, אמו, אלת תטיס, טבלה אותו בנהר הסטיקס. המקום שבו היא החזיקה אותו בעקב היה המקום היחיד שלא עשה אותו בלתי פגיע. בכל פעם שסיפרתי את הסיפור הזה לתלמידי חטיבת ביניים שלי, הם פשוט חשבו שזה כול כך טיפשי, למה היא פשוט לא טבולה אותו פעמיים? באופן שבפעם השנייה המיים יגיעו לעקבים.
כך שייתכן שגם הסיפור האישי הזה השפיע עליה להעדיף את הגירסה המוקדמת ולא המאוחרת.

סופיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת!
ספויילר:
הייתי רוצה לדעת מה דעתך על שהסופרת לא הכניסה את העקב של אכילס לסיפור.
רץ (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
חני שין שין no fear לי - תודה - שמחתי לכתוב על ספר שגישתו אנושית ונשית - וספר שמוכיח שאין חדש תחת השמש - כותרות גדולות - כמו מחוייבות גברית למען אישה שנחטפה, הם כיסוי עלוב ליצרים אנושיים, כמו קינאה, בצע כסף, מין כשליטה ועוד ...
חני (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נשמע אכן יופי נשגב רץ....כתבת נפלא
שין שין (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תענוג של ביקורת. התווסף מיד לרשימות.
no fear (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעולה!
לי יניני (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת איכותית כמו תמיד!
רץ (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
עומר - אכן התגובה שלך נגעה בליבו של העניין - השילוב בין אל לאנושיות של אדם שהוא החבל הדק עליו מהלכת כותבת הספר
רץ (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
עמיר - תודה
רץ (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
cujo - תודה - אנסה לקרוא את ההמלצה שלך כמו גם את אני הלנה המופקרת של פטריצו
omers (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אחד הדברים האהובים עליי זה המיתולוגיה היוונית.תמיד חשבתי שהיא קסומה כזאתי,מין עולם של אלים שהם מצד אחד נעלים מהאדם אבל מצד שני חווים רגשות אנושיים.
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מצוין.
cujo (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מצויינת. הספר מסקרן.
אם מדע בדיוני לא מפריע לך אז איליום גם מומלץ כגרסא אלטרנטיבית למלחמת טרויה .הלנה שם היא לא פריארית.
רץ (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אוקי - תודה - התייחסתי תמיד לסיפורי המיתולוגיה, כסיפורים ילדותיים, דרך מילר למדתי להתייחס למיתולוגיה כסיפורים המיועדים לבוגרים, לכאלה שמהם אפשר להפיק תובנות רלוונטיות לחיים שלנו, על מורכבותם.
רץ (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נעמה - תודה, על מלחמת טרויה ודמות לה, אמרו קדמונים, אין חדש תחת השמש, היצרים האנושיים הם אותם יצרים, שליטה, כוח, גאווה, שינאה, אלימות, בצע כסף, אהבה, אמונה דתית בכוחות שמיים, או בגורל, הורות... ועוד, היוונים הטיבו לתאר את מכלול הרגשות המנעים את האנושות, מילר נתנה לסיפור פרשנות עכשווית מופלאה, לאותן מנעים שבעת החדשה נוטים להסביר אותם תחת הסברים אחרים, כמו יעוד אלוהי, גאווה לאומית, נציץ מעבר לאריזה ונגלה את אותה הליבה האנושית על גדולתה ושפלותה.
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כמו תמיד, סקירה מופלאה :)
נעמה 38 (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מלחמת טרויה נראית מציאותית גם כיום. סקירה נהדרת





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ