ביקורת ספרותית על המורה דרורה לא מפלצת - איורים: יניב שמעוני מאת ינץ לוי
ספר לא משהו

---

"המורה דרורה היא לא מפלצת",אבל היא גם לא המריאה אצלי לחווית קסם הקריאה .

אולי זה לא פייר כלפי הסופר והספר שלא התפעלתי ממנו ,כי בכל זאת איני ילדה בת 11 ומעלה שזהו קהל יעד הקוראים לספר .
אולם בתור מבוגרת עם "שריטה" לספרות ילדים ונוער ,מה גם שעקבתי בפייסבוק אחרי תהליך הכתיבה והאיור כפי שהסופר עידכן מדי פעם בבלוג שלו. אז אולי בשל כך ציפיותיי כנראה גבהו.

לכאורה יש לסיפור את כל מרכיבי "העוגה" הנכונים "העובדים" להפוכו לספר רב -מכר אצל הנוער: הוא ספר ריאליסטי שחיי בית הספר מוכרים לכולנו או לפחות לאלה שהיו בשנות השמונים נערים ונערות ,העלילה סוחפת, קצבית, משעשעת ומצחיקה ובעלת גוונים של מיסתורין ומתח.

העלילה מגוללת את סיפורו של מיכאל, ילד חסר ביטחון עצמי ,עם פוטנציאל לפרוץ בבכי לעיתים קרובות,שהבטיח לעצמו שלא יבכה השנה מול כולם אפילו פעם אחת! ,ולו שני חברים טובים זוהר שהנו חברו מהגן אשר מכנה אותו בפרהסיה: פחדן,מוג לב ועוד כל מיני אמירות מרושעות של לגלוג ושחצנות פוגענית{ חשבתי לעצמי כשהזוהר הזה כשיגדל להיות גבר -הוא יהא בעל אישיות אדנותית שמוכן בכל רגע לפגוע ולהעליב אחרים ולהקריב חברויות בשביל לממש אינטרסים שלו בעבודה ובחיי החברה ,בקיצור גבר חסר ביטחון עצמי שידרוך על האנשים שמסביבו ,שלא לדבר על יחסיו מול נשים -כ-"עבדאי חלול"}.החבר השני הנו דולב - נער מצחיק ,פרוע ,אבל לא פוגעני .לתוך החבורה הזאת נכנסת מלכת הכיתה ש-"משחקת" בו, והגרוע מכול - – המחנכת שלו היא דרורה, המורה הכי מפחידה בבית הספר ובעולם כולו (מאז ימי הדינוזאורים).

אולם כל צרותיו המדומים והמציאותיים של מיכאל נעלמים כאשר לבית הספר מגיעה ילדה חדשה ומסתורית. מיכאל עובר מטפורזה:
יש לו ביטחון לשחק תפקיד ראשי בהצגה, להיכנס לבית הנטוש המפחיד, להקים חבורה סודית ולצאת לחפש אוצר. אבל האם אותה ילדה הגיעה לבית הספר במקרה? ובאיזה אופן האושר שלו ושל בית הספר כולו תלוי באושר שלה?.


אז מדוע הרמתי ידיים בעמוד 72 ? לא הייתה לי שום תחושה של קסם ,לא שמעתי את רוחה וצליליה של הנשמה הילדית, לא נסחפתי עד לאיבוד המציאות מסביבי, המיסתורין -לא משהו,וצחקתי רק פעם אחת !!!.

אומנם אלו זיכרונותיו של הסופר כנער בשנות השמונים ויש להתייחס אליהם כזיכרונות רגשיים ,אבל אני חשתי שהכתיבה הפכה את חומרי הזיכרונות הללו לסינתטיים ,חסרי נשמה,כאילו המחבר עשה פעולת:"מחק -הדבק" -של המציאות שהייתה אז ובחלקה עדכנית גם לימינו,פלוס הכנסת "חומרי העוגה" המבטיחים שהיא תצא טעימה וגדולה.

הדבר הכי טוב בספר הם האיורים של יניב שמעוני. הם מצוירים בשחור -לבן ומצליחים להביע את הפחד, המיסתורין, תחושת האהבה הראשונה המהוססת,הצחוקים וחוש הומור של העלילה .

לא דרגתי את הספר משתי סיבות: א. לא סיימתי לקרוא. ב .-והיותר חשוב -שאולי אני פישלתי פה בגלל גילי "המופלג".
ולכן מין היושר לחכות ולראות מה יכתבו בני הנוער הנהדרים באתר אודות הספר .
יכול להיות שמה שלא הצלחתי לראות "ממרחקים" - הצעירים יתחברו וייהנו ממה שהוא כאן ועכשווי.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על המורה דרורה לא מפלצת - איורים: יניב שמעוני