הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 באפריל, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
דמיינו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך מסעדה. דמיינו את הקולות, את רעשי מיזוג הכוסות, קרקוש המחבתות והסירים וההליכה הנמרצת של המלצריות.
דמיינו לעצמכם שאתם יושבים שם, באחד השולחנות, שבעים- והדבר היחיד שנשאר לכם על הצלחת הוא השאריות המלוקקות שהשארתם אחריכם.
תדמיינו גם שאתם לא מסתפקים בזה ורוצים קינוח.
דמיינו את המלצרית החיננית שמניחה לכם בעדינות של מלצרית, את תפריט הקינוחים העמוס בכל טוב. דמיינו שאתם בוחרים לעצמכם את הקינוח שהכי עשה לכם את זה- קינוח מושחת שמעולם לא טעמתם עד כה.
דמיינו שאתם מכניסים אותו לפה שלכם, לועסים קצת ולבסוף בולעים ועושים מין פרצוף כזה כאילו אתם מנסים בכוח לבחור אם אהבתם או לא.
לבסוף, אחרי העיכול של הקינוח, אתם מודיעים ברוב רושם שזה פשוט מעדן משובח שטעמו טוב לא פחות ממראהו החיצוני!
אתם לוקחים עוד ביס ואז- כאב בטן.
זה מה שקרה לי עם הספר חדש דנדש הזה שבקושי הספיק לראות גרגר חול וכבר כולם מתנפלים עליו כאילו העולם מושמד תוך כמה דקות.
קשה לי להודות שאני, זה שאין לנקוב בשמו, לא מצליח למצוא מטאפורה מוצלחת יותר משל זו.
הספר גם נורא מיוחד ושונה. הוא משלב הרבה רעיונות מספרים אחרים (ולא משנה מאיזה ז'אנר) ומכנס את כולם בספר אחד.
מצד אחד זה יוצא נורא מעניין בהתחלה ומקורי אך מצד שני- מפוצץ.
בכדי שתבינו טוב יותר על מה אני מדבר, עדיף שאספר איך הכל התחיל.
*פלאשבק*
הכל התחיל כשאליאס מה שמו הלך לשירותים בבית הספר. הוא נכנס לתא ושם, קול בראשו אמר (ליתר דיוק, ציווה) עליו לעשות מספר פעולות (כגון לנפץ את המראה).
כעבור זמן מה, תלמידה בשם ליניאה (שהיא חברתו היחידה של אליאס) מוצאת אותו שם, שרוע על הרצפה, מת.
לא עובר הרבה זמן ובית הספר רוחש שמועות והתלחששויות בקשר לחדשות המדאיגות.
לאליאס יצא שם של גיי והומו, ולכן בבית הספר סוברים שהוא התאבד (לדעתי הוא דווקא נרצח. כנראה הקול בראשו אמר לו להרוג את עצמו או משהו כזה אבל מה שבטוח הוא לא התאבד. הוכחה לכך היא שהוא תיכנן פגישה עם ליניאה וזה לא נראה סביר שהוא הבריז לה)
בין לבין, שני הסופרים מזגזגים בין כמה בנות (כולל ליניאה) ואת בעיותיהן השונות (כגון הפרעות אכילה, גזענות וכ'ו) כשמה שמשותף להן בעצם זה שכולן לומדות באותו בית ספר וכולן איכשהו קשורות ביחד בכוח מסתורי.
לכן, לקראת עמוד 100, הן נפגשות ביריד שעשועים שומם לאור ירח אדום שמושך אותן לשם ומוצאות את עצמן משוחחות עם שרת בית הספר שמתוך פיו יוצאת נבואה שאומרת שלמרות השוני של חבורת הבנות, רק הן ביחד ובשיתוף פעולה מלא מצידן, יוכלו למנוע מצב התאבדות או מצב לא נעים כלשהו אחר.
אני מניח שעכשיו הכל מובן. הספר פשוט מפוצץ בהתלהבות. זה לא רק בגלל הכותרת למעלה או משהו, אלא בגלל שהספר הזה שונה ומיוחד.
קשה לי לדרג אותו. מצד אחד הרעיון מעולה והכתיבה מדהימה, אך מצד שני העלילה קצת מסובכת ובעלת תוכן קשה. אז אני חושב שהוא ממוקם היכנשהו באמצע (למרות שגם 3 כוכבים לא בא בחשבון)
אם היה ניתן לסווג אותו איכשהו, הייתי אומר שזה מין ספר נוער כזה (שיכול להתאים גם למבוגרים אבל בשום פנים ואופן לא לתת לילדים!) שדן בכל מני נושאים כואבים וקשים במציאות ושמטרידים את בני הנוער (משהו כמו 13 סיבות אבל יותר בהרחבה וגם כתוב הרבה יותר מעניין ומושך) ושנכתב כמו מותחן שבדי מצמרר ואפל ובנוסף יש גם פנטזיה!
בסיכומו של דבר, יצאה לי ביקורת מבולבלת מאוד לספר מבולבל לא פחות. ההחלטה אם לקרוא אותו או לא, היא כולה שלכם. אני רק מתווך.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
זה נכון, את צודקת. אני באמת סוטר את עצמי.
כי מצד אחד, הרעיון שלו מעניין. יותר מדי מעניין. הכתיבה גם לא רעה בכלל והפתיח מסקרן. בהמשך מתחיל כל הקטע הזה של הפנטזיה ומה לעשות, הספר מוזר. לא בדיוק הסגנון המועדף עליי. אבל מי יודע, אולי את תאהבי? ותודה רבה! גם אני נורא אהבתי אותו... |
|
|
הרמיוני
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אגב, אהבתי אתהדימוי של המלצרית במסעדה XD
|
|
|
הרמיוני
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא הבנתי. אתה ממליץ על הספר או לא? אתה סותר את עצמך!
|
|
|
Nameless
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כי גיי והומו אלו מילים נרדפות. זו אותה משמעות, וזה מעצבן לי בעין.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
טוב תודה אבל לא הבנתי למה הגיי וההומו עצבנו אותך...
|
|
|
Nameless
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אני קצת באיחור, סליחה על העניין.
ביקורת טובה. נראה לי כמו ספר מעולה מהסוג שאני אוהבת, כמו "פקעת של קשרים" או "שלם יותר מלב שבור", עם כל הקטע של אנשים נפרדים שקשורים אחד לשני, רק עם יותר עומק ועלילה. אגב, בביקורת שלך קצת הפריע לי בעין שכתבת "לאליאס יצא שם של גיי והומו". כלומר, אני לא הומופובית, אבל מה שהפריע לי הוא שכתבת "גיי והומו", כאילו אלו שני מושגים נפרדים. חוץ מזה, ביקורת מעולה :) אני אקח את הספר מהספרייה, לא בגלל שאני לא בוטחת בכושר השיפוט שלך, פשוט כבר עכשיו מדפי הספרים שלי מפוצצים בספרים חדשים שעדיין לא התחלתי לקרוא *בכי* |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, עמיר.
לא, הספר נתאים לגילי והבנתי אותו. אפילו כתוב בתקציר שהרבה קוראים בכל העולם ובכל הגילאים קראו אותו. |
|
|
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מעניינת. לא מכיר את הספר, אבל הבלבול שלך מעלה סברה, האם אתה אינך צעיר מדי
כדי להתמודד עם תכני הספר
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
לגמרי מזדהה עם מה שאמרת
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
היה יכול לעניין אותי לו לא היית מזכיר את "13 סיבות"...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
וואו. זה חולני. אבל תודה על הלינק, שרוני.
ונופר- תמיד יש את הסיכוי שלא תאהבי אבל אני חושב (כמעט בטוח אפילו) שתאהבי ^^ |
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
"הכל התחיל כשאליאס מה שמו הלך לשירותים בבית הספר. הוא נכנס לתא ושם, קול בראשו אמר (ליתר דיוק, ציווה) עליו לעשות מספר פעולות (כגון לנפץ את המראה)"-
האמת שזה נשמע קצת כמו סכיזופרניה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94 |
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
הו, אתה יודע שאני אבוא.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לא צחקתי, רץ. אבל בכל אופן, סליחה אם גרמתי לך אי נוחות כלשהי.
ונופר- אם את מנויה לספריה או משהו אז עדיף שתקחי בסיפריה. ואם לא, אז אני לא יודע. אולי כן (אבל אל תבואי אלי אחר כך בטענות) |
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
רגע, אז התלבטתי בחנות
אתה אומר שכדאי? כי אני צכירה להחליט עד הביקור הבא בסטימצקי.
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
זה לא צחוק ידידה שלי אכלה צדפה, שהוגשה לה כמנת השף - ואופ קילקול קיבה חריף שהצמיד אותה יומיים לאסלת המלון .
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
