נתקלתי בספר בהמתנה בתחנה המרכזית בסוף שנת 94(אז עוד היתה תוחלת לחנות ספרים שם,לא בטוח שהיום). היתה לי התנגדות קודמת לשם קסטנדה.כנער מישהו מכיתתי קרא בספר משנתו של דון חואן(הראשון),והתרשמותי היתה שמדובר בפיקנטריה של ספרות הפנטזיה,מזון לדמיון ולא לרוח. למרות זאת,שמו של הספר,צבעי העטיפה,ועלעול בדפיו,הביאו אותי לקחתו. היה זה הספר הראשון של קסטנדה שקראתי. הספר טילטל אותי,מאחר והתודעה שלי תפסה את המתואר כנגיש לחלוטין.
ההתנגשות בין הפנטזיה שלי על אהבה בורגנית עם בית וכלב ,למניפה הרחבה של ההוויה. זו לא היתה חוויה נעימה.
למי שרוצה ומוכן לפתח את התפיסה והמודעות זו הזדמנות. הקריאה איטית מאחר ולא מדובר בסיפור,אלא בתאור תהליך
בעזרת טכניקה סיפורית
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
