ביקורת ספרותית על ראשו האבוד של דמאשנו מונטירו מאת אנטוניו טאבוקי
ספר טוב

---

זה שוב טאבוקי, מספר סיפור פשוט לכאורה, אבל אומר באמצעותו דברים חשובים. הוא אכפתי והוא פוליטי והוא אידאליסט.

הסיפור הוא לכאורה תעלומת רצח שנפתרת שלב אחרי שלב.

גופתו של דמאשנו מונטירו נמצאה נטולת ראש ליד מחנה צוענים בעיר פורטו שבפורטוגל. כתב צעיר של צהובון ליסבוני, אחד שמעדיף היה לשבת בספרייה ולהשלים עבודת מחקר תיאורטית, משהו על הספרות הפורטוגלית בשנות החמישים, נשלח מטעם העיתון לסקר את המקרה. שם הוא מתקשר עם מי שהוא למעשה גיבור הספר, עורך דין, אידיאליסט אבל פרגמטי, אדם שלא נשלח לשם מטעם, אל שוליה העניים של העיר המיוזעת, אלא בחר לחיות שם, והוא שמכוון אותו ואותנו ואת העלילה.

זה ספר קטן ומקסים. הנימה מאד לא מכבידה, אפילו משועשעת, בניגוד גמור למה שיש לטאבוקי לומר על אכזריות השלטון ועל בני האדם, כי נראה שבעיניו, על אף השינויים שעברה פורטוגל, מהדיקטטורה של סלזר אל הרפובליקה הדמוקרטית, האנשים החלשים בחברה עדיין "נהנים" מאותו סוג של העדר זכויות ושל אמות מידה מוסריות.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על ראשו האבוד של דמאשנו מונטירו