ביקורת ספרותית על מקוללים - מקוללים #1 מאת ג'וזפין אנג'ליני
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 באוגוסט, 2014
ע"י Effy


אהבתי את הספר! אם כי יש פגם קטן. אבל זה לא יפריע לי לתת לו חמישה כוכבים...
אני חייבת להגיד, כשסיימתי לקרוא את הספר - עמדתי על הרגליים ומחאתי כפיים לג'וזפין אנג'ליני. הכתיבה הייתה טובה, אבל זה לא למה אהבתי את הספר. כל הקטע על אלות הגורל שמתעקשות לחזור על אותה טרגדיה נוראית בכל דור, עם הדמויות והשמות שחוזרים על עצמם והסיפור על מלחמת טרויה (לא זה עם הסוס הענק מעץ) היה פשוט גאוני! אני לא בטוחה אם הסברתי נכון ובטח שמה שאמרתי לא הסביר כמו שצריך את הגאוניות שבעלילה! (לא, אני לא מגזימה) אהבתי אהבתי אהבתי את לוקאס והלן! ואהבתי את האווירה בבית משפחת דלוס! משום מה ממש אהבתי גם את הקטור. למרות שהוא "מרושע" כביכול להלן בהתחלה, בספר השני רואים שאכפת לו ממנה, ולה אכפת ממנו. אהבתי! ממתי על זה! כל כך אהבתי את זה שכשסיימתי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אז קראתי את זה שוב.
ועכשיו לפגם: בספר הזה ובעיקר בספר השני, כולם ממש דואגים לכולם. *נשמע מוזר אבל תקראו עד הסוף*. הקטור מגונן על קלייר - מה הקשר? ג'ייסון הרבה יותר מידי דואג לכל הקטע הזה של "היא רק בת אנוש-היא לא כמונו-תפסיקי להיות כל כך אנוכית, הלן" עם קלייר. (אני מתארת בעיקר מקרים מהספר השני, לא ספוילרים.) וגם כל הקטע הזה שקייט מחבקת את הקטור בחנות העיתונים כשהוא בא לבקר והוא מרים את שתיהן באוויר - מה? היא אפילו לא פגשה אותו עד סוף הספר הראשון ולא מתארים אף מקרה שהיא פגשה אותו בספר השני עד אותו רגע! לא משנה. בכל מקרה אני יכולה להמשיך ככה לנצח אבל הביקורת גם ככה ארוכה מידי ואני מרגישה חופרת.
חוץ מזה שאהבתי מאוד את הרעיון, גם העובדה שזה היה סיפור מהמיתולוגיה היוונית ממש משך אותי! ולא, לא כי קראתי את פרסי ג'קסון והשתוקקתי לעוד מיתולוגיה ואלים מטורפים, אלא סתם כי אני אוהבת את המיתולוגיה היוונית.
עוד משהו שגרם לי להצדיע לג'וזפין היקרה שלי - היא הייתה ממש מקורית בשמות! קסנדרה, אריאדנה, קסטור, אוריון, הלן... אם כי רוב השמות בספר אלה שמות מהמיתולוגיה היוונית.. אבל עדיין!
*****אזהרת ספוילר!!!!*****
*דבר אחרון* כולם אומרים שכל הקטע הזה שהלן ולוקאס הם בני דודים זה טוויסט מיותר ושחוק ולגמרי העתקה מבני הנפילים - אבל זה ממש לא! זה ממש תרם לעלילה של הספר השני (ממש, ממש, ממש! אני לא סתם אומרת. כאילו, ממש!) וחוץ מזה הם לא באמת בני דודים אז למי אכפת.
בקיצור ולעניין, ממש אהבתי את הספר, ויכולתי להמשיך לשבח אותו ולכתוב את כל הדברים שאהבתי לנצח, אבל זה יהיה ממש ארוך. ברצינות - אני אוכל לכתוב ספר שלם שיסביר למה אני אוהבת את הספר הזה. חמישה כוכבים, לגמרי.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ