סה״כ ספר נחמד ממש וקליל לקריאה. ישנם המוןןן ספרים בסגנון הזה, ולכן לא התלהבתי במיוחד אבל הספר כן מצליח ליצור איזשהו מתח שנמשך לאורך על הספר.

בזמן האחרון חוויתי מחסום מוחי קטן.
לאחר שהתחלתי לקרוא את ספרי אוקסה פולוק שכחתי מזה רומנטיקה טובה, קיטשיות וטמטום מהסוג האהוב עליי ביותר,
מקוללים. עדיין שואלת את עצמי מי מקולל... יש כל כך הרבה שקשה להחליט למי התכוונה הסופרת.
יוון העתיקה, רומא, אלים.
יש לי חיבה לא מוסברת למיתולוגיה הייונית אני התאהבתי בא כשקראתי פרסי ג'קסון האהבה התעצמה כשקראתי ספר המסיר את המיתולוגיה ועתה בספר הזה.
מיד כשראיתי את הספר הזה בספריה (בפניה הנידחת התחתונה, החשוכה במדף ספרים האחרות שאף אחד לא מגיעה אליה- יש לציין) הוא תפס אותי, מיד אמרתי לעצמי שאני צריכה אותו. לקחתי אותו ומיד כשהגעתי הביתה התחלתי לקרוא. לא אכזב. הסבר-

הספר- איך הוא היה?
מדהים!
כן, לפעמים היה קצת קיטשי ולפעמים (טוב נו- רוב הפעמים) צפוי מאוד, אבל הוא היה חמוד ונפלא ושילב כל כך הרבה דברים שאני אוהבת, לאחר ספרי אוקסה פולוק (אזהרה!- אל תקראו!) זה היה שינוי מבורך, הספר היה קליל וחמוד בדיוק מה שהיה צריך כדי להוציא אותי מהמצב דמוי הטראנס שאחז בי.
הספר גם היה מלא בקטעים מצחיקים ומשעשעים שהכניסו אותי למצב רוח טוב (הסבר לביקורת הנפלאה שלי...;).
קראתי כבר את השני והשלישי שהיו מדהימים גם הם אמנם בשלישי הרגיש כאילו כבר נמאס ואין כל כך מה לכתוב אך בכל זאת היה ממש יפה.

זה הספר הראשון (נראה לי) שממש השלמתי איתו.
ברוב הספרים יש לי את הדעה ההפוכה למי שצריך להיות עם מי, בספר הזה קיבלתי את הזוגות שנוצרו, ואהבתי אותם!
כולל הקיטשיות והריבים והטיפשות הגמורה שהם לוקים בה.

תודה לכל מי שקרא עד פה בלי להתייאש ממני.
תגידו.... גם אני קצת יותר גבוהה מהממוצע.... יכול להיות שגם אני חצי אלה?

כבר הזכרתי שאני אוהת את לוקאס? והלן? (כן באמת אמרתי את זה) והקטור? וקלייר? וג'ייסון? ו....? טוב נו. כולם בערך? סליחה. כולם?

אני מניחה שאני באמת רומנטיקנית חסרת תקנה...
ביי בינתיים.

:)

הייתי בספרייה, ראיתי את הספר, חשבתי שהתקציר טוב והתחלתי לקרוא. הספר משך אותי ומאוד אהבתי אותו בפעם הראשונה שקראתי אותו. אהבתי את הספוילר קל זוגיות של הלן ולוקאס סיום ספוילר ממש ובכללי, אהבתי את הספר. עכשיו, כשאני חושבת על הספר שוב, אני מבינה עד כמה משלב מסוים הלן נהיית חסרת אופי ותלויה בלוקאס. אני לא זוכרת בדיוק את כל הדמויות והעלילה, אבל אני כן זוכרת שמשלב מסוים הדמויות פשוט מעצבנות אותך ואני אישית לא הצלחתי להתחבר אליהן שוב. הוא ספר די צפוי, אבל יש עלילה.

כן הוא קיטשי,וכן הוא חוזר על הרעיונות שמוצגים בספרים דומים(בלונדינית מופנמת וחתיך חדש שמגיע לבית ספר) אבל רוב הספרים משתמשים ברעיונות שממוחזרים מרוב הספרים שקדמו להם,זה לא אומר שהעלילה ירודה,או הכתיבה גרועה החכמה היא להשתמש ברעיונות הקיטשיים בצורה חכמה ושהספר לא יהפוך לזול.
קראתי המון ספרים,ספר זה הוא מבין הספרים האהובים עליי ביותר,הוא זה שגרם לי להתעניין במיתולוגיה היוונית(שהיום אני כבר לומדת) והוא משלב את הרעיונות ה"קטשיים" במידה מבוקרת שגורמת לטעם של עוד,ספר מעולה!!! ממולץ בעיקר לחובבי הפנטזיה וה"קטשיות".

הספר הזה הוא אחד מאותם ספרים שגם אחרי שסיימתי אותם הם "הולכים" איתי. אהבתי את הרעיון- שגרם לי לקרוא יותר על המיתולוגיה היוונית ולהתאהב בה, אהבתי את העלילה ואיך שהתפתחה. בנוסף, לשם שיוני, נסחפתי אל סיפור האהבה בין הלן ללוק.
כמו שבסיפור כל אדם שהיה מביט בנערים החדשים מספרד היה מתמגנט ומתאהב בהם, ככה גם אני. הספר הראשון בסדרה הוא האהוב עלי, השני חביב, והשלישי דיי מאוס(בקטע של הייתי מדלגת פרקים כדי להגיע לחלק הקצת יותר מעניין).
קריאה נעימה!! :)

ספר מדהים!!!

אהבתי מאוד את העלילה ואת הכתיבה
ובמיוחד את הסוף של הספר הוא הסתיים בדיוק כמו שרציתי למרות
שרציתי כבר שהלן ולוקאס בספר השני ידעו שהם לא בני דודים ושהסופרת לא תמשוך את זה עד לספר השלישי .
הלן היא דמות ממש טובה וצנועה לא מתייחסת ליופי שלה יותר מידי.
וואו היא ממש סלחנית אחרי שכמה מהחברים שלה בגדו בה בסוף היא סלחה להם.
אני לא בטוחה שאני הייתי סולחת כי זה היה בגידה ממש כואבת אבל כמו שאמרתי הלן היא סלחנית .

טוב בקיצור אהבתי מאוד את הספר ואני ממליצה לכם לקרוא אותו הוא מותח ומעניין
אני יסיים את הביקורת במשפט שמאוד אהבתי מהספר ואני חושבת שצריך ליישם אותו גם בחיים האמתיים.

"לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון שלנו יחד על פני האדמה"

כי אי אפשר לדעת מה יקרה מחר וצריך להנות בחיים כל עוד אפשר ;)

למרות שזה על אגדה יוונית עתיקה הלן היא קיצור של הלנה מטרויה היא נחטפה על ידי פאריס שהיא מגיעה לפגוש את לוקאס שזה פאריס בשפת הספרדית בגלל זה אסור לשים מול הטירה של מלחמת טרויה סוס טרויאני למרות זה הספר עבש אבל בקיצור הוא די נחמד לקחתי אחריו עוד שני הספרים הספרניות הן מהבלות בקיצור לא הייתה לי ברירה לקרוא משהו של יותר של גדולים. מצטער!

<B>מקוללים.
מקוללים #1.
ג'וזפין אנג'ליני.
שלושה כוכבים.</B>







ב - י - ק - ו - ר - ת - !


[הביקורת עצמה תכיל ספויילרים, <B>אבל</B> אני אזהיר עליהם מראש.]
{הביקורת הינה מכילה דעות אישיות שלי}






❄ ❄ ❄

כמה זמן זה היה?
שנה כמעט? אולי יותר... לא זוכרת. לצורך העניין נגיד שזו הייתה שנה.
במשך שנה אחת החברות שלי אמרה שלי לקרוא את הספר הזה. היא כל הזמן אמרה שהיא ספר טוב, שהיא ממש אהבה אותו, שהיא רוצה שגם אני אקרא אותו, אתם יודעים, הנוהל הרגיל.
אז היא השאילה לי אותו לפני כמה חודשים וחיכתה שאני אקרא אותו.
אבל בית ספר, אז זה לא קרה כל כך מהר, וגם כאוס היה יותר חשוב לי אז סיימתי אותו קודם.
אבל בסוף קראתי, הלוא לשם ביקורת על ספר הנ"ל אני פה ^^ (איזה כיף זה שפה גבוהה לפעמים חיחי).

❄ ❄ ❄

כפי שכתוב בתקציר, בספר מסופר על הלן שהיא גרה על אי, ואלים, וקללה, ואהבה אסורה, ובלה בלה בלה בלה. אם אתם רוצים להתעקש על התקציר אתם מוזמנים לעצור וללכת לקרוא אותו להנאתכם.

בכל מקרה, כמו שהתחלתי לומר.
התקציר הוא בעצם המראה החיצוני של הספר, הקנקן לצורך העניין.
וכמו שאומר המשפט הידוע: "אל תסתכל בקנק, אלא במה שיש בו".
משפט מופלא.
מתאר כמעט כל מה שאני מאמינה בו - לא לשפוט כלום לפני שחווים אותו (במקרה של החיים), קוראים אותו (במקרה של ספר), רואים אותו (במקרה של סרט, סדרה, תוכנית וכו'), מכירים אותו (במקרה של אנשים) וכו'. אני מאמינה בלבדוק את הדברים ולבד ולהחליט אחרי זה. בגלל זה גם קראתי את "מכשפה וקוסם" אפילו שאמרו לי שהוא גרוע ואני עושה את טעות חיי, ועוד אחרים.
עדיף לשפוט בעצמי ולהחליט לבד מאשר להסתמך על דעה של אחרים.

נחזור ל"מקוללים".
כל פעם לפני שאני קוראת ספר אני מרגישה מחוייבת לסקור את כל צדדי הכריכה ולקרוא לפחות פעמיים את התקציר.
וכמו רבים, שמעתי מיתולוגיה יוונית ואלים, משהו אצלי נדלק קצת.

❄ ❄ ❄

סגנון העלילה כמובן מוכר לכולם.
ראינו אותו באלפי ספרים לנוער, וגם בסדרות.
העולם קטן וכל רעיון קטן כבר נחשב לחיקוי של משהו אחר.
אבל פה זה התחיל קצת שונה, והיו פרטים שהשתנו. אם כי הבסיס לספר נוער טיפוסי נשאר.


❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄

⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂<B>חלק בעל ספויילרים</B>⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂

הלן.
וואי היו קטעים שהיא פשוט עצבנה אותי.
"אוי לוקאס אני רוצה אותך" "אני צריכה אותך" "המגע שלך" "כל כך יפה" "אני מעדיפה להיות איתך מאשר באימון שיכין אותי להתקלות עם מישהו שמסוגל להרוג אותי" "אני מוכנה לנסוע איתך לכל מקום ולנטוש את האבא הפגוע והמסכן שלי מאחור" וכו'.
היו פשוט קטעים שזה נשמע כל כך פתטי ומטומטם עד כדי גלגול עיניים מזלזל.

ולוקאס.
הוא חמוד ומתוק ברור.
אבל גם לא הבנתי את הקטע שהוא מנשק אותה על הצוואר, מחזיק לה את היד בכל מקום, וכו' וכו'. אבל אסור לו. סבבה אסור לך את תתחיל אפילו. תתמרד? גם טוב. אבל מה הקטע שאתה עושה את הכל ואז כשהיא רק מנסה לשים לו יד על הכתף כניחום הוא לא מרשה.
טימטום.

קלייר וג'ייסון.
סורי נוט סורי, אבל הם הזוג האהוב עליי בספר הזה.
הם רבים כל הזמן ומהרגע הראשון היה לי ברור מה הולך לקרות. אבל הם כל כך חמודים ומצחיקים.

דפני.
"אני צריכה לבוא להציל את הבת שלי אחרי שש-עשרה - שבע-עשרה שנה שלא ראיתי אותה. אבל אני צריכה לחטוף אותה בשביל זה. הו, ואולי על הדרך אני אעשה קצת בלגן ואשחק את עצמי סתומה, חפה מפשע וכאלה."
מבחינתי זה בייסקלי מה שלדעתי היא חשבה.
והשקר הסתום הזה שהלן ולוקאס, שסוף סוף כשהם היו ביחד הצלחתי להתחיל איכשהו לאהוב אותם ולא לגלגל עיינים על כל מעשה דפוק או מטומטם שלהם, שהם בני דודים. וואי פשוט הזוי לדעתי. ועוד לפני שפנדורה אמרה משהו על זה שאחיה מת לפני 19 שנה וזה לא הגיוני ובלה בלה. זכרתי שאמרו שההוא שמתחבא (שכחתי את שמו) לא יצא כבר עשרים שנה, מאז המוות של האח הצעיר. והלן אמרו שהיא חגגה רק 17. ואיך בדיוק, אם כל הכבוד לסיבוכים בעלילה, איך בדיוק אל-למחצה מת יכול להכניס אלה-למחצה להריון שלוש שנים אחרי?! הסבירו לי את ההגיון ואיך אף אחד לא חכם מספיק כדי להפעיל את המוח שלו?!

קללת אחיות הדם.
רק לי זה נשמע דיי דפוק.
מלא בין הבתים, מובן, מקובל.
אבל בתוך בני המשפחה אם מישהו הורג קרוב. מבינה את ההגיון אבל זה נשמע דפוק.
כאילו קריאון הרג את פנגורה, אז באה הקללה הזו, ואז הקטור מרגיש מחוייב להרוג את קריאון, ואז כשהוא עושה את זה הקללה באה עליו, ועכשיו לוקאס וכל שאר בית בתי מרגישים את הצורך להרוג אותו. ותחשבו אם לא היו עוצרים אותם זה היה פשוט מעגל שלא נגמר ולא נגמר ולא נגמר לעולם.

⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂<B>סוף החלק בעל ספויילרים</B>⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂

❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄

עם כל מה שאמרתי בחלק עם הספויילרים.
חשבתי שהספר היה יחסית טוב.
העלילה דיי זרמה.
היה מתח מידי פעם לפעם.
היו גם קצת קטעים שלא חזיתי.
הכתיבה לא הייתה הכי טובה שיש, אבל הייתה ברורה וזורמת בעין.

❄ ❄ ❄

עוד לא החלטתי אם שווה לי לקרוא את ההמשכים, באנגלית או עברית או בכלל, כי הספר בהחלט השאיר בסוף טיפה שמץ של עוד.
אבל אני עוד לא יודעת אם בכמות מספיקה כדי שאני באמת אקרא את הספרים הבאים אם יש לי ברירה אחרת.

❄ ❄ ❄

הו, והערה אחרונה שכחתי להגיד, לכל מי שנרתע או לא מהספר כי כתוב "סקסי" - אפשר להירגע. אין בו שום דבר "סקסי". (לדעתי לפחות.)


❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄



אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי: ^_^
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה שלי, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת XD

יואו איזה כיף לי אני הראשונה שמגיבה..
טוב אז בואו נתחיל..
אה ולפני ההמלצה החמה שיש לי לכם אני רוצה לומר שאני לא חופרת בהמלצות שלי וזה מה שחשוב כי אני לא מתה על המגילות שכותבים.
אז בקיצור חשבתי שהספר הזה הולך להיות ממש אבל ממש צפוי וטעיתי בענק!!!!!
כל פעם שחשבתי שמשהו עלול לקראת טעיתי וזה משמח כי אני לא יודעת למה תמיד בטעות אני מגלה מה הולך להיות בסוף.. מה שלא קרה בספר הזה.
אתם ממש תהנו ממנו והסידרה של הספרים באמת מוצלחת אז אם לא אהבתם תנו לה צ'אנס..