ביקורת ספרותית על חצי שמש צהובה מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה
ספר טוב

---

חצי שמש צהובה.

לקרוא ספר על אפריקה זה כמו לקרוא ספר על פולין בין שנת 39' לשנת 45' השאלה הנשאלת היא מתי יפצחו ברצח המוני וברברי, מתי יגיעו תיאורי הזוועה האיומים. 'חצי שמש צהובה' הוא בדיוק ספר כזה. ניגריה של שנות ה60, מעמדות, אהבה, החיים למול הקדמה וג'נוסייד.

הבעיה שלי עם הספר נובעת מהתבססותו על מקרים ואירועים שאינם מוכרים לי, עולם שלם של פוליטיקה שבטית המכונסת בתוך עצמה, וכמעט אי אפשר לפענח מפרורי המידע במהלך הספר על ההיסטוריה והסיבות לברבריות הרצחנית הזו. בנוסף גודש השמות האפריקאיים, לכל דוד ואח ושומר ומשרת מקשה מאד על הקריאה, צריך לפענח את מצבורי השמות בסבלנות ולהיזכר שלב אחר שלב מי הוא מי.

דבר אחרון שרציתי לומר על הספר הוא עניין המעמדות שנראה לי מאד זר, בהתחלה ישנו נער משרת לאדון שעד שלא מוזכר צבע עורו הוא נשמע כמו אדם אירופאי.

» ביקורות נוספות של עושים רוח
» ביקורות נוספות על חצי שמש צהובה