ביקורת ספרותית על היורשת מדלהי מאת ויקאס סווארופ

---

ספר טוב, קריא מאוד וסוחף. אומנם הוא לא שייך לסוג של סיפרות גבוהה, שוכחים אותו מיד לאחר הקריאה, ויש בו אינספור משפטים קלישאתיים, אך עדיין- הוא מעביר היטב את הזמן וקשה להניחו מהיד. יש בו שלל אירועים טרגיים ותהפוכות, אך מאוד כייף לקרוא אותו, והוא אינו מדכא כלל.
הודו מצטיירת בספר באור מאוד שלילי. למרות שהסופר נולד בהודו, הוא בחר כנראה בספר זה להעביר ביקורת נוקבת על מולדתו. הודו מתוארת כמדינה עם הבדלי מעמדות קיצוניים, השוחד והשחיתות שולטים בה בגלוי, כולל במערכת המשפט והמשטרה, היחס לנשים משפיל מאוד ומנצל ויש מקרים רבים של אלימות קשה.
יש בספר תיאור ביקורתי של תוכנית ריאליטי בטלוויזיה- תוכנית שמזכירה מאוד את תחרויות השירה אצלנו בישראל, וכל התעשייה שנילווית אליהן. הרגשתי בעת הקריאה כאילו והסופר מתאר בדיוק את התוכניות אצלנו בארץ. המתמודדים מתוארים כאובססיבים להתפרסם בכל מחיר, ההפקה מעוניינת במתמודדים שיש להם סיפור אישי עצוב, מעבר לכישרון שירתם,אחת השופטות (המנטורית) בתחרות היא בחורה צעירה שבעצמה התמודדה בעבר בתחרות השירה הזו ויש גם מנטור מושחת שאוהב למשש בחורות צעירות.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על היורשת מדלהי