ביקורת ספרותית על ראיון עם הערפד מאת אן רייס
ספר מעולה

---

סיפור מעורר השראה, עם בניית דמויות עמוקה, כתיבה שובה ועלילה עוצרת נשימה. האווירה נעימה ומותחת עם נגיעות של גותיקה מעודנת. אן רייס לא משחקת משחקים כשזה מגיע ללספר סיפור, והיא עושה את זה כל כך מושלם שאתה מוצא את עצמך פשוט שוכב על הגב במיטה ומהרהר בסיפור גם שעתיים אחרי שסיימת אותו.

לואיס דו פואנט די לאק, הערפד הממורמר ויפה התואר, גיבור הרומן, מספר את סיפור חייו הטרגי. לאחר מותו של אחיו, כשמאס בחייו ורצה למות, הפך אותו לסטט, ערפד חסר מצפון ותאוו בצע, לערפד. הם חיו ביחד במשך מאות שנים ולסטט לימד את לואיס את כל מה שהוא יודע, או לפחות כמעט הכל... הוא מלמד אותו כיצד לצוד בני אדם כדי לשתות את דמם שבלעדיו הוא עלול למות, אבל לואיס לא מסוגל, מצפונו גובר עליו, והוא לא רוצה להרוג אנשים. הוא הופך לערפד צמחוני וניזון מבעלי חיים בלבד. לסטט ממשיך לנסות לפתות את לואיס לצוד כערפד מן השורה, אבל לואיס לא נכנע ומתחיל להתעניין בקיומם של ערפדים אחרים כשהוא חוקר היכן אפשר למצוא אותם.
כל כך הרבה רגש ותיאוריות על מטרת החיים. ערפד שכל הנצח לפניו מהרהר בלי סוף על השאלות מי אני ומה אני עושה כאן, מה הטעם בכל זה והאם יש פואנטה לחיים חסרי הערך והמוסר האלו. סוף סוף רומן ערפדים שלא מתמקד רק בדם וסקס (יש מזה ולא מעט, אבל זה לא העיקר) אלא גם בעומק ובערך של חיי נצח.

אהבתי את לואיס ואת לסטט, מה שבאמת מיוחד, כי שניהם כל כך הפוכים זה מזה. אהבתי את קלודיה בת השש הנצחית. רייס תמיד אמרה שלואיס מאפיין אותה. היא כתבה על עצמה כשכתבה עליו, עפי שאמרה, "אני האישה הראשונה שבראד פיט מגלם בסרט." אבל בתוך הקריאה דווקא התחברתי יותר ללסטט. הוא בסך הכל מנסה לשרוד בתוך חיי הנצח שהוא כלוא בהם. הוא לא נכנע לחולשות כמו רגש ומצפון והוא שטני בעל אגואיזם טהור. ערפד הרבה יותר אמין, לטעמי. הוא עושה הכל למען האינטרסים האישיים שלו ומפיק הנאה מרצח ושפיכות דמים, כיאה לערפד. לדעתי, יש בו משהו יותר אנושי אפילו מלואיס. אני יודעת שזה נשמע משונה, אבל הוא הרגיש לי יותר קרוב לאנושיות שלו. לסטט אמנם נוטה יותר לצד הערפדי שלו, אבל האנושיות שלו יותר ריאליסטית. הרי לכל אדם יש מפלצת מפנים. אצלו היא בחוץ והאדם בפנים.

ספר מאוד מומלץ, ולדעתי, תקראו אותו לאט ותהנו ממנו. רייס כותבת מדהים ומכניסה אותך לעולם אחר.

» ביקורות נוספות של מוריה בצלאל
» ביקורות נוספות על ראיון עם הערפד