ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 בנובמבר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
סטיבן קינג הוא סופר פורה ביותר של ז'אנר שהוא (בערך) המציא. לא יודעת כמה ספרים הוא כתב, אני קראתי כמה מהם שאת חלקם אהבתי (דולורס קלייברן, עונות מתחלפות), את חלקם קראתי בעניין ומעט מאד נשאר לי בראש (העמדה, סלולארי) ואת האחרים לא היה לי עניין לקרוא. הביקורת הנוגעת ללב של שרוני (תודה!) היא שכיוונה אותי לספר הזה. וגם העובדה שאני אוהבת ספרי ביכורים. מנגד עומדת העובדה שאני לא במיוחד אוהבת את קינג. התגברתי על העובדה הזו בקלי קלות כשנתקלתי בספר.
קארי נכתב ב 1974 על 1979. כלומר סיפור על עתיד קרוב. יש בו אלמנטים בידיוניים קלים (לא נתקלתי בטלקינזיס במציאות, אבל לא ידהים אותי להיווכח שזה קיים במידה כזו או אחרת) הסיפור מתרחש באחת העיירות הפרובינציאליות האמריקאיות, ומתאר אחת לאחת את כל מה שראינו על עיירות כאלה: בית הספר התיכון עם נשפים פעמיים בשנה, שמלות ארוכות ומפוארות לנערות, בחירת הזוג "מלך ומלכת הנשף", שריף ותחנת משטרה עם תא מעצר, באר דהוי בו צעירים יכולים לשתות משקאות קלים, שכנים שאינם מתערבים בנעשה בביתו של שכנם גם אם שומעים משם צריחות של ילד ותלמידים שאינם מפסיקים אכזריות כלפי ילד דחוי, גם אם אין דעתם נוחה מהאכזריות.
קינג כתב סיפור על נערה דחויה ולדעתי כלל לא הצליח להיכנס לנעליה. הוא תאר נערות מתנפלות באכזריות של תרנגולות המנקרות חברת להקה מדממת אבל ההתנהגות שהוא תאר אינה מתאימה לנערות. האכזריות של נערות קיימת ועוד איך אבל לעניות דעתי מתבטאת אחרת מהביטויים שקינג נתן לה וחוויתי בקריאה הרגשה של צרימה, של משהו שאינו מתאים בדיוק. הוא העלה בסיפור תחומים שמי שקרא ספרים מאוחרים של קינג נתקל בהם בכולם: דתיות פנאטית, טוב ורע וצדק אלוהי, וגם אכזריות לשם אכזריות, בוץ ודם ואש והמון גוויות.
הסיפור קולח ומרתק, לא סיפור אימה (בעיקר בגלל הניכור מהדמויות וההתנהגויות) כתוב היטב. הוא גם קצר יחסית לספרים של קינג בסך הכל 218 עמודים, שעות ספורות של קריאה. תוך קריאתו הצלחתי להבין למה אני לא באמת מחבבת את קינג: הוא אינו יודע להשתמש בנקודה. הוא ממשיך לתאר את הסצינות שלו מכל מיני זוויות בלי לדעת מתי להפסיק, והופך טרחני. באופן כללי הספר מעניין למדי לקריאה, ואני מניחה שחובבי קינג יהנו.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, רץ!
הדימוי של התרנגולות המדממות אינו מהספר. לעומת זאת מדממים/ות יש בו בשפע.
ואם יורשה לי להמליץ - כדאי לנסות כל מיני דברים וספרים (אני לא מתכוונת לספר הזה במיוחד) כי מנסיוני השונוּת והגיוון מרחיבים את הדעת. |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת יפה למרות שאת סוג הספרים הזה אני לא קורא, כלולן לשעבר - דימוי התרנגולת המדממת, האם הוא מהספר ?
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
את צודקת לגמרי. קראתי פעם את "עונות מתחלפות" שדווקא אהבתי. הוא כולל 4 נובלות ששלוש מהן טובות עד מצויינות. בסופו יש נספח בו כותב הסופר שכל נובלה נכתבה אחרי שכתב ספר מלא, כאילו נשארו לו חומרים אחרי הספר...הוא כותב היטב ומרתק אבל טרחן נוראי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל, קראתי את הספר לפני שבוע ועדיין לא כתבתי ביקורת. הביקורת שלך צודקת, למרות שעל חלק מהנקודות
לא חשבתי בעצמי. ההתעללות במקלחת אופיינית לבנים ואולי לחלק מהבנות של היום, אבל לא לבנות של 1979, ובוודאי לא לכיתה שלימה. וחוץ מזה, רגע השיא מגיע מוקדם מדי, או שאולי הסוף מגיע מאוחר מדי, אבל הוא באמת לא יודע מתי לסיים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
שרוני - תודה על תגובתך:
אני יודעת שאת לא מסכימה אתי, קראתי את ביקורתך.
"רוע" אכן יכול לבוא בכל מיני דרכים, אך מגזרים שונים מבטאים אותו בדרכים שונות. לא נראה לי שהסצינה הספציפית מתאימה לבנות. למען האמת גם לא בדיוק לבנים אבל לסופר - האוהב התפלשות ותיאור של נוזלי גוף והתנהגויות משונות ולאו דווקא אפשריות - היא מתאימה בהחלט. |
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
איזה כיף, הוזכרתי בביקורת!!!
האמת שאני לא לגמרי מסכימה איתך בקשר לאיך הנערות התעללו בקארי.
אני חושבת שרוע יכול לבוא בכל מיניי דרכים, והאמת היא שמה שהבנות עשו לה לא לגמרי בדיוני. המעשים שלהן(ושל כל מי שפגע בקארי בכלל)הם מוקצנים אמנם, אבל אני חושבת שזה מכוון. אני גם שמתי לב שהקטע של הדתיות הפנאטית, טוב, רע וצדק אלוהי ועוד דברים שציינת חוזרים על עצמם בכמה מהספרים שלו. בחלקם זה מתאים ובחלק זה באמת מעט מאולץ(ואני אומרת מכל הספרים שלו שהספקתי לקרוא). סטיבן קינג אולי לא לגמרי הצליח להעביר את כל הרגשות של קארי בצורה טבעית, אבל הוא היה קרוב לזה, לדעתי. מצד שני, זה הספר הראשון שלו, אז הכתיבה פה הייתה קצת יותר בוסרית. |
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
