ביקורת ספרותית על לבבות במנזר מאת שרה דוננט
ספר טוב

---

השנה 1570, מונטה קאסינו דרום איטליה. נוף פסטורלי נעים - הרים וגיאיות אגמים ונהרות, חורף קר קיץ חם, עיירות, ערים וכפרים – חיי כפר, חיי עיר... וסדר יום: תפילת הלל עם הנץ החמה; תפילת שחרית בשעה הראשונה לאחר הזריחה; תפילת בוקר – בשעת היום שלישית; שעות עבודה; תפילת צהריים בשעת היום השישית; הפסקת אוכל; תפילת נונה - בשעת היום התשיעית; שעות עבודה; תפילת ערבית לפני השקיעה; הפסקת אוכל; תפילת נעילה לפני השינה; תפילת אשמורת ראשונה בשעה 2 לפנות בוקר, נוכחות חובה – כמאתיים נזירות: אם המנזר, אחראית מקהלה, מרפאה, מבשלת, בנות המקהלה (להנעמת זמנו של הבישוף המקומי ופטרוניו הנדיבים שהרי צריך להתחנף וגם בפוליטיקה פנימית בעולם הקתולי יש לעסוק), משרתות כאלו ואחרות ועוד ועוד נשים. כולן לבושות שחור ולבן להלן נשים צלליות - מנזר סנטה קטרינה.
מנזר בנדקטי(שהוקם בשנת 529 בקירוב), שדיירותיו הנזירותיו נדרו לכל חייהן (לא, לא מדוייק, שהוריהן נדרו בשבילן לכל חייהן עוד בהיותן נערות כבנות 16, ארבעה נדרים נדרו הם בשבילן: פרישות, עוני והימנעות מכל רכוש פרטי, ציות לאב המנזר, יציבות (אסור לעזוב את המנזר ללא רשות) – סוג של כלא. ולא, הן לא הגיעו לשם מתוך אמונה דתית עמוקה, מתוך רצון לקשור את חייהן לנצח במותו של ישו, ולא - רצונן וחלומן בהיותן ילדות בנות 4 או 6 לא היה "להיות נזירה". הן הגיעו לשם כי היו הבנות הפחות מועדפות במשפחה וכי הנדוניה שהוכנה בשבילן ע"י הוריהן הספיקה למכרן רק למנזר וכי האחות האחרת, האחות המועדפת, בדרך כלל הבכורה (שהרי הפחות מועדפת, לרוב נולדה שנייה) היא שזכתה בנדונייה היותר גדולה ובזכות זה נמכרה לגבר כאישה. ויש גם את אותן הנערות שנמכרו למנזר ע"י משפחתן כדי לעקור אותן מסיפור של אהבה אסורה. כגובה הנדוניה שניתנה למנזר – כך נקבע התפקיד שתמלא אותה צללית שחורה למשך יתרת חייה (מבשלת או נזירת מקהלה יוקרתית, משרתת או צללית בלתי נוכחת דומה), ואם את בת מזל - ממש בת מזל - ואת בתו של רופא, הרי שתהפכי למרפאה (ותשקדי מעתה כל חייך במציאת תרופות לסוגי הדכאונות והמלנכוליות ופצעי הלב שפקדו את אותן הצלליות השחורות, ולמציאת טיפול בפצעי גוף חמורים יותר או פחות שהנזירות-צלליות פצעו את עצמן מפעם לפעם וחלקן בכל יום ובאותה שעה (סדר יום נוקשה אמרנו), ובדרך אגב תדרשי גם למציאת מרפא גם למחלות החורף או פגעי הקיץ. אם כך אז יש לנו במצבת כח האדם 60 נזירות מקהלה, 8-9 טירוניות, מספר דומה של קונוורסות להלן המשרתות, מרפאה ברת מזל, מבשלת, מנצחת מקהלה ומגדלת צמחים יוקרתית. ויש להן את החופש שלהן, המון חופש, חופש בחירה והחלטה: החל בהחלטה מה יכלול התפריט שיישלח לבישוף ליום הקדוש הבא (שייך לסעיף החנפנות והפוליטיקה הפנימית) ועד לבחירת מנצחת המקהלה החדשה. ויש שם בסיפור גם קשר מיוחד קשר אנושי חריג שם במנזר שנוצר בין צואנה הנזירה המרפאה הוותיקה והרגישה ובין סרפינה הצעירה והבועטת שנמכרה למנזר בשל אהבה אסורה. קשר אישי אמיתי בתוך המון חוסר קשר אישי סביב.

אז זהו סיפורם (המסופר בקצב איטי. מאוד איטי. איטי מדי ומשהו אפל ונוקשה שזור בו לכל אורכו. משהו בו, בסיפור הזה, קשה לעיכול) של הצלליות השחורות וסיפורה של תקופה. דרכו נערכת היכרות עם חייהן של דיירות המנזר הקתולי הבנדיקטי של המאה השש-עשרה: בנות הדת הקתולית הנוקשה, של נוקשות ללא פשרות ועם הרבה אפלה ופוליטיקה סמויה. היכרות עם סיפורן של אותן נשים אבודות שנשמתן נמכרה (של לבבות כ-200 לבבות, להלן הצלליות שחורות) הן אבודות שם והן חיות שם לכל חייהן - בתוך מבנה גדול ומרשים הכולל כנסייה גדולה ומקהלה מרשימה וקפלות ובוסטן פרי וגינות מטופחות ומפלסים של ערוגות גידול ומטבח וספרייה וחדרי עבודה וחדרי מגורים רבים ואפלים וסביב הכול גדר דרכה לא רואים "את החיים" גדר שהרים סביב לה ונהר שזורם מימין לאורכה.

זהו סיפורה הנוגה של תקופה אפלה בתוך הפסטורליה של מונטה קאסינו דרום איטליה - הרים וגיאיות ואגמים ונהרות, חורף קר קיץ חם, עיירות, ערים וכפרים – חיי כפר, חיי עיר והמנזר ששם על ההר.

ונקודה אחת למחשבה - החיים לעתים קשים או מסובכים– במבט אל תקופה אחרת אל השקפת עולם אחרת – לעתים הפרופורצייה משתנה.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על לבבות במנזר