“"הסקוטלנד יארד" הוא ספר הביכורים של אלכס גרסיאן, ספר שהוא בדיוק "כוס התה שלי", אם להשתמש בביטוי מתאים. הספר הזה הוא מסע בזמן אל הרחובות הוויקטוריאניים של לונדון של שנת 1889, שנה לאחר שהתגלה הקרבן האחרון של ג'ק המרטש. הסופר מכניס אותך בהצלחה לאווירה של אותה תקופה; רחובות לונדון האפלוליים שמוארים באמצעות מנורות גז וכרכרות שמשמשות כאמצעי התחבורה, בתי האבן הקרים וכמובן, ה"סקוטלנד יארד" וחדר המתים שלו,”

“בשבילי, ספר מתח טוב, זה כמו רשימת קניות שכל המוצרים בה נמצאו בחנות ונקנו. הבה נראה אם גם בספר 'סקוטלנד יארד'- מוטיב זה קיים: 1. יש גופות? ועוד איך שכן. יותר מדי לטעמי. אני כבר יכול לדמיין את הכרוז צועק בקול גדול: "שימו לב קונים נכבדים! שימו לב! בסמוך למדור הפירות והירקות, נמצא מדור הגופות. אני קורא לכם לבוא לשם ולקנות כמה גופות שיתחשק לכם. ואל תדאגו, קונים יקרים, יש מבצע מכירת חיסול- 2+1. קונים”

“ואו! יש לי פשוט חיוך ענקי על הפנים, כרגע סיימתי ספר מופלא. "הסקוטלנד יארד" של אלכס גרסיאן - ספר שובה לבבות, מותח, מלא באקשן וגם דמעות. כשראיתי את הספר בתחילה זה היה כשהחזרתי אותו אל מקומו לפי הסימון בספרייה העירונית שבה אני מתנדבת, אבל לא יכולתי לנתק את עיניי מהכריכה היפיפה שלו. כן, ספר לא שופטים עפ"י כריכה, אבל היא פשוט קרצה לי במובן מסוים, והשם של הסיפור מודפס בעדינות על הכריכה בצבע לבן-גיר, הסק”

“לו הייתם מספרים לי על סופר, שהספר הראשון שלו נכתב באווירה של פעם, הייתי מצקצק בלשוני וממשיך הלאה. אבל. רצה הגורל וספר זה היה נתון בידי. קראתי אותו פעם אחת, לפני שנה, אבל עכשיו, כשקראתי אותו שוב, אני חייב לכתוב ביקורת. ובכן. הספר שואב, מותח, ומורט עצבים. בהחלט. והתיאורים? הסופר צלח. תיאורים של ימי לונדון מזמנו של ג'ק המרטש, מה שהייתי חושב שלא יהיה מוצלח למי שינסה, התברר לי ההפך. רבותיי, אלכס גרסי”

“"הסקוטלנד יארד" הוא ספר הביכורים של אלכס גרסיאן, ספר שהוא בדיוק "כוס התה שלי", אם להשתמש בביטוי מתאים. הספר הזה הוא מסע בזמן אל הרחובות הוויקטוריאניים של לונדון של שנת 1889, שנה לאחר שהתגלה הקרבן האחרון של ג'ק המרטש. הסופר מכניס אותך בהצלחה לאווירה של אותה תקופה; רחובות לונדון האפלוליים שמוארים באמצעות מנורות גז וכרכרות שמשמשות כאמצעי התחבורה, בתי האבן הקרים וכמובן, ה"סקוטלנד יארד" וחדר המתים שלו,”

“בשבילי, ספר מתח טוב, זה כמו רשימת קניות שכל המוצרים בה נמצאו בחנות ונקנו. הבה נראה אם גם בספר 'סקוטלנד יארד'- מוטיב זה קיים: 1. יש גופות? ועוד איך שכן. יותר מדי לטעמי. אני כבר יכול לדמיין את הכרוז צועק בקול גדול: "שימו לב קונים נכבדים! שימו לב! בסמוך למדור הפירות והירקות, נמצא מדור הגופות. אני קורא לכם לבוא לשם ולקנות כמה גופות שיתחשק לכם. ואל תדאגו, קונים יקרים, יש מבצע מכירת חיסול- 2+1. קונים”

“ואו! יש לי פשוט חיוך ענקי על הפנים, כרגע סיימתי ספר מופלא. "הסקוטלנד יארד" של אלכס גרסיאן - ספר שובה לבבות, מותח, מלא באקשן וגם דמעות. כשראיתי את הספר בתחילה זה היה כשהחזרתי אותו אל מקומו לפי הסימון בספרייה העירונית שבה אני מתנדבת, אבל לא יכולתי לנתק את עיניי מהכריכה היפיפה שלו. כן, ספר לא שופטים עפ"י כריכה, אבל היא פשוט קרצה לי במובן מסוים, והשם של הסיפור מודפס בעדינות על הכריכה בצבע לבן-גיר, הסק”

“לו הייתם מספרים לי על סופר, שהספר הראשון שלו נכתב באווירה של פעם, הייתי מצקצק בלשוני וממשיך הלאה. אבל. רצה הגורל וספר זה היה נתון בידי. קראתי אותו פעם אחת, לפני שנה, אבל עכשיו, כשקראתי אותו שוב, אני חייב לכתוב ביקורת. ובכן. הספר שואב, מותח, ומורט עצבים. בהחלט. והתיאורים? הסופר צלח. תיאורים של ימי לונדון מזמנו של ג'ק המרטש, מה שהייתי חושב שלא יהיה מוצלח למי שינסה, התברר לי ההפך. רבותיי, אלכס גרסי”