ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 באוקטובר, 2013
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
}
- הי עוזי.
- אהלן גבר. מה קורה?
- וואלה. איך אצלך?
- אחלה. אחלה.
- איך האישה?
- עזבה אותי. לא היה לה טוב איתי.
- כן, אה? וואלה.
- ומה איתך, עוזי?
- אני? בסדר. כן. לא רע. לא רע. פייסבוק, אני כותב, יש לי איזה אלפיים עוקבים. הרבה לייקים. אתה יודע איך זה. ״המשרד״ נגמרה עכשיו.
- עוזי, למה אתה לא עושה משהו יותר רציני? אתה עוזי וייל!
- כן. אתה צודק. קצת ריק לי. הבאת לי רעיון פגז עכשיו. נראה לי אני אכתוב ספר. כן. על, אה, אנשים. חלומות ושברם. אנשים באמצע החיים, נישואין לא מאושרים, מה גורם לנו להישאר במקום או לרדוף אחרי החלומות שלנו, למה אסור להפסיק. וואלה. אני אתקתק את זה. היום אחרי הצהריים יש לי חור של שעתיים.
- וואלה? ספר? רעיון גאוני. ואיך תתפרנס תוך כדי הכתיבה?
- נו, היום אחרי הצהריים, שעתיים. איזה להתפרנס? ההוצאה תממן לי את זה. ואני אקח גם קצת כסף מאלה שעוקבים אחרי בפייסבוק כדי שלא אילחץ לקראת ההוצאה לאור, נעשה כאילו אני תלוי בחסדיהם ומנסה להתפנות כדי לכתוב בזמן שאני יושב בצימר בג׳קוזי ושולח אסמסים להוצאה רק כדי לברר שהכול הולך חלק. וזהו. עד מחר יש ספר. סגור.
- מה? זה לא לוקח, אני יודע, איזה שנה לכתוב ספר?
- לאאאאא. מה קרה לך? אני עוזי פאקינג וייל! זה כמו סטטוסים בשער האחורי. אני כותב אותם בדקה. הם מתוחכמים, הם מגניבים. אנשים מתים על זה. אותו דבר, רק ספר.
- אבל בכל זאת. ספר, מה זה, איזה מאתיים שלוש מאות עמוד?
- מה אתה, ילד? דפים עבים, שוליים רחבים. שמונה, עשר מילים בשורה. הרבה פסקאות עם משפטים חשובים ורבי משמעות. מה אני, סרמגו?
- ומה עם דמויות, עלילה, כאלה?
- יאללה, שטויות. איש, אישה, מאהבת, הבן שלהם, המורה שלו. מאתיים עמוד בשעתיים. אני עוזי וייל. זה לא שאני צריך כבר להוכיח את עצמי מחדש אחרי החמישיה הקאמרית והבורגנים. כבר בניתי לי שם. אצלי, לכל מילה יש משמעות מהורהרת, נוגה ורבת רושם, שבעצם מדברת על כולנו. לא צריך הרבה יותר מ״כן, אה?״ כדי שהאנשים ירגישו שזה נכתב בדיוק עליהם.
- כן, אה? גדול, אמרתי כן אה. טוב, אהההה... שיהיה לך בהצלחה.
- כן, אה? נראה לי יהיה מגניב.
- יאללה.
- יאללה איש. ביי. ד״ש לאישה.
- עזבה אותי. לא היה לה...
- אה, כן. מצטער לשמוע.
- יאללה. אז, אה...
- נדבר.
}
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
היית "זקוקה" לספר? באיזה אופן?
|
|
|
איור וודה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
וואלה כמה שיחה ארוכה ועשירה. הולכת לכתוב ביקורת. אהבתי את הספר. הייתי זקוקוה לו. אהבתי את הביקורת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
וואלה! נתתי לך אחלה קומפלימנט לפני שבעה חודשים ושכחתי ללחוץ על היופי. אז הנה אני משלימה.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
גם "וואלה" אני לא אומרת הרבה. אני חושבת שאני יותר כותבת אותו בווטסאפים למיניהם,
וגם זה במינון מאוד נמוך. ומעטות מאוד הפעמים שבהם השתרבב לשיחה איתי "כן, אה?" ואני מעולם לא אמרתי את זה כי "כן, אה?" זה הכי לא אני. "אה, כן?" אני כן אומרת לפעמים. אבל אין בכלל מה להשוות בין "וואלה" ל"כן, אה?". הראשון הוא כלל ישראלי, והשני תל אביבי בועתי פלצני שלא ממש תפס, וטוב שכך. ואם הוא כן תפס, אז לא במילייה שלי, ושוב טוב שכך.
אז לא צריך דו שיח. אולי כשיעבור לי מחסום הקריאה, אני אנסה לכתוב דו שיח משל עצמי. אתגר כתיבתי מעניין. ואמנם זו לא המצאה שלך, אבל בכל זאת תודה. ותודה גם לאפרתי וזשל"ב. שונרא: אלון, אתה יודע, הדיון הזה על "כן, אה?" ו"וואלה" הוא קצת הזוי, אבל נחמד לאללה. אלון: כן, אה? שונרא: באמא ש'ך, אלון? זה מה שיש לך להגיד? כאילו, אמרתי משפט אחד וכבר אתה צריך למלא גאפים בשיחה. וואט דה פאק? אלון: לא להתעצבן, שונרא. שונרא: אל תעצבן, אז אני לא אתעצבן. אלון: וואלה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אוי, נו, שונרא. אז לא אמרת "כן, אה"? יכול להיות. אבל לא יכולת להתחמק מהבן דוד העקום שלו "וואלה", באחת האינטונציות האינסופיות שלו.
זו לא משנה. וגם את, שנונה ורבת פנים ככל שתהיי, לא יכולה לשמר עומק במאה אחוז מהשיחות שלה. כי לפעמים את תקבלי את החברה הזאת שמקשקשת על משהו שלא מעניין אותך, או אחות או חבר או דוד, וה"כן, אה" או אחת מחלופותיו פשוט יהיו שם לחזק את ידייך. זה לא סטייטמנט תל אביבי יותר משהוא סטייטמנט ישראלי שנועד למלא גאפים בתוך שיחות, ולאט לאט תפס תאוצה ונפח גדול יותר. אין שיחות שהן כולן עומק בלי "פילרים" (אולי יש כמה, אבל לא לאורך זמן), בדיוק כמו שאין ספר שהוא כולו מתח מתחילתו ועד סופו.
לגבי הדו-שיח, תשמעי. כל ביקורת באה לי אחרת. יש כאלה עוקצות וכאלה מחוייכות וכאלה שבא לי רק להמשיך הלאה, ולעתים רחוקות מאוד אני מחליט מראש מה יהיה הטון. זה פשוט בא, ואני זורם עם מה שיש. בדרך כלל, אני ממש ממש, ממש משתדל לא לחזור על עצמי. אחרת בכלל אין לי מה לעשות פה. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
יש שידורים חוזרים בערוץ 10 בשישי בחצות.
ואני מימיי לא אמרתי "כן, אה?" אבל אני בטוחה שאתה כן. אה? אני חושבת שכל מי שרצה לחוש עצמו "בורגני" אימץ את זה, גם אם זה לא ממש היה הוא. ולדעתי זה סטייטמנט תל אביבי יותר מכל דבר אחר. ואם אפשר, אז שגם אחת הביקורות הבאות שלך תהיה דו שיח. איכשהו, כשאתה מדבר זה פחות מתחכם מכשאתה כותב. והמחמאה אמורה לנטרל את השריטונת :-) |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
ה׳כן, אה?׳ היה סטייטמנט, באותה תקופה (של הבורגנים). מין עולם ריקני עם שיחות ריקניות שלכולם יש, אני חושד, גם היום.
אבל היום, זו כבר סתם קלישאה כמעט. צריך משהו יותר עמוק בשביל לכתוב על הסתמי
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אני אוהבת את תת הז'אנר של הביקורות שהן דו שיח עם הסופר, ופה יש דו שיח משובח ביותר.
וה"כן, אה?" הזה היה אחד הדברים המעצבנים ביותר אם לא ה... והוא היה צריך להיות השם של הסדרה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים)
לא, אני לא עושה דווקא. וגם לא מת על עימותים גלויים
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 12 שנים)
היי אלון ,
אחלה ביקורת ואחלה רעיון לתלות את הביקורת שלך על הקיר של עוזי וייל..:-)
|
|
|
פגסוס
(לפני 12 שנים)
שאפו ענק!
|
|
|
עוזי
(לפני 12 שנים)
צחוק צחוק, אבל נחש מי צוחק (עלינו) כל הדרך אל הבנק? אחלה ביקורת.
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים)
אופס אתה מהלך על חבל דק..
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים)
תודה, angel.
חני, האגדה מספרת שסטיבן קינג תלה על הקיר שלו את כל עשרות מכתבי הדחיה שלו מהוצאות הספרים. אולי כדאי לעוזי וייל לתלות את הביקורת הזאת על הקיר.
|
|
|
Angel
(לפני 12 שנים)
איזה ביקורת מקורית!
ביקורת מיוחדת במינה. רעיון מקסים ומעולה. |
|
|
חני
(לפני 12 שנים)
יש לי הרגשה שהוא ממש לא ידביק את הביקורת שלך על הקיר שלו.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים)
אני די משוכנע שאין לו כאן בלוג.
אבל יש בהחלט סיכוי שהוא יעבור כאן בסימניה סתם כדי להתרשם ויתבאס עליי. ברצינות, אני חושב שהאיש לא פחות ממבריק אבל במקרה הזה, גם אם לא היה העניין עם הקיק-סטארטר מדובר בספר שהוא נפילה גדולה יחסית למה שהוא הראה בעבר.
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים)
מה זאת אומרת ש"הוא לא יקרא את זה כאן" ? ואם במקרה יש לו כאן בלוג?
רוץ שפן רוץ :)
ואם אם הוא כותב ספר בשעתיים תראה מה יצא לו. עדיף לכתוב ביקורת בשעתיים והעיקר שתצא טובה. לא כך? |
|
|
מאורית
(לפני 12 שנים)
חחחח
לא מכירה את הסיפור סביב הספר, אני האדם האחרון על כדור הארץ ללא פייסבוק.
יחד עם זאת, נהניתי מהביקורת. אירונית במידה... אהבתי !! |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים)
אנקה, אני שפן. גיבור רק מאחורי המקלדת. לא בנאדם של אין יור פייס.
ואני גם מקווה שהוא לא יקרא את זה כאן. למרות שקצת מגיע לו. ואפרתי - הלוואי, אין לי שעתיים פנויות. עוזי וייל כותב ספר בשעתיים. לי לוקח שעתיים לכתוב חצי ביקורת. וחמדת - הוא לפחות עורר ספקנות אצל כמה אנשים תמימים. יופי שכך.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים)
צחקתי .מכירה את הסיפור סביב הוצאת הספר שלו .הבעיה שהוא פגע בסופרים אחרים הגונים
שמנסים להוציא את ספרם בדרך הזאת.וחבל.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים)
נהדר, אלון. גם לי יש איזה שעתיים פנויות מחר, תוכל לעזור לי ונכתוב ביחד איזו יצירת מופת?
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים)
כן, הא? ועכשיו נראה אותך מדביק לו את הביקורת על הפרונט של הפייסבוק שלו. חחחחח...
זה לא הספר שהוא ביקש עליו מימון דרך הפייסבוק ממתרימים ? או שזה היה ספר אחר או בכלל מישהו אחר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים)
אני אתחמק באלגנטיות מהמחמאה ואומר שעוזי וייל בהחלט איש חכם.
קראתי הרבה ממה שהוא כתב בעבר, ויש לי ספרים שלו בבית. הוא יודע לכתוב, ויודע לעשות את זה טוב. אבל פה, זה מרגיש כמו חתיכת רמאות. זו לא עוזי וייל, זה ראשי פרקים שעוזי וייל כתב בשביל ספר שהיה יכול להיות משהו אבל הוא כמו ענן אוורירי מלא באוויר וטיפות מים קטנטנות שלא אומרות כלום. וחבל. הסיבה היחידה שהספר הזה לא קיבל אצלי כוכב יחיד אלא שניים, היא שמעל הכוכב הבודד מתנוסס המשפט "בזבוז של זמן", וזה לא משהו שאפשר להגיד על ספר של 270 עמודים שנגמר בשתי נסיעות אוטובוס קצרות. אז עוד כוכב על תחושת ההישג שהוא העניק לי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים)
מקסים.
לא קראתי את הספר. חברות שלי כן. גם שילמו. גם קיבלו. גם סרקו כמה עמודים לפייסבוק כדי שנראה איך עבדו עליהן. ככה הבנתי את העסק. ככה אני מבינה בדיוק בדיוק את הסקירה שלך. נראה לי שגם אתה יכול להוציא ספר, ככה, בשעתיים.
איש חכם, אין מה לומר. |
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים)
אאוצ'
|
42 הקוראים שאהבו את הביקורת
