ביקורת ספרותית על חמישה חלומות מאת עוזי וייל
ספר טוב

---

מדי פעם צפה ועולה השאלה האם הייתי עושה את מה שעשיתי לו ידעתי שהסוף יהיה רע. האם הייתי מתחתן אם הייתי יודע שעוד כמה שנים אתגרש, האם הייתי יוצא לטיול לו ידעתי שבסופו אשבור רגל, האם הייתי בוחר במקום עבודה מסויים לו ידעתי שהרבה הבטחות שהבטיחו לא יקויימו, ועוד.
הספר הזה מנסה לגעת בשאלה הזאת כשחלומות נבואיים מתחילים להתגשם. איך ממשיכים לחיות עם הידע הזה? והאם אפשר לעצור נבואה שלא רוצים שתתקיים בפועל. כל זה תוך כניסה לנבכי נשמתם של הדמויות, שאין להם ברירה אלא להמשיך לחיות את החיים הרגילים. עם רצונות שלא עולים באותו קנה מידה של מי שקרוב אליהם, אהבות אכזבות, שינויים שחייבים לעשות בלי ברירה, ועוד.
נדמה לי שאפשר לחוש הזדהות בספר הזה עם כל דמות. אין טוב, אין רע, ויש הרבה באמצע. כי אלה החיים ואין מה לעשות אם רוצים להמשיך לחיות אותם בשלום עם הסביבה.
עלה בדעתי לקראת סופו של הספר שלדמויות המרכזיות אין מקצוע ולא מקום עבודה, כאילו הן מתפרנסות מהאוויר, לעומת הדמויות הצדדיות (אם אפשר לקרוא להן כך) שהמקצועות שלהן מתוארים בפירוט. אין לי מושג למה הסופר בחר דווקא בדרך הזאת להבדיל בין האנשים. אבל לי זה נדמה די מוזר, כי הרי רגשות קיימים גם בהקשר לעבודה ולאנשים אותם אנחנו פוגשים יום - יום, אבל פה זה נעלם.
ולמרות זאת אני חושבת שהספר טוב. אין בו טיפה אחת של אקשן אבל הוא מתאר רגשות שכל אחד יכול להזדהות איתם, ומכאן שהוא מעורר מחשבה על חיינו שלנו.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על חמישה חלומות