ביקורת ספרותית על ינקי מקונטיקאט בחצר המלך ארתור (כתר, 1983) מאת מארק טוויין
ספר בסדר

---

ספר שאפשר בקלות להנות ממנו אם יודעים להתעלם מכמה קטעים שעדיף שלא היו בו.
העלילה: אמריקאי בן המאה ה-19 נקלע לאנגליה של המאה ה-6. בעזרת טריקים משכנע את העם שהוא מכשף אדיר ומגיע לעמדת שררה. מעמדה זו הוא מנסה להקים באנגליה המלוכנית, הדתית והפרימיטיבית, רפובליקה טכנולוגית עם דת סובלנית.
זהו רק צרוף מקרים שקראתי את הספר בתקופה שבה ארה"ב של המאה ה-21 מנסה להקים בעירק, אפגניסטן (ובקרוב בסוריה) רפובליקה טכנולוגית עם דת סובלנית. מי שרוצה יכול (על אחריותו) להגיד שמארק טוויין היה נביא.
בכלל, כיום, כשלמארק טוויין כבר יש שם עולמי מייחסים לו דברים שאינם מגיעים לו.
אם הספר הזה נושא בשורה כלשהיא אז זו הבשורה של הגזענות (שלא היתה מילה מגונה במאה ה-19) ושל טבח ההמונים.
כשגיבור הסיפור אומר שברצונו לחסל את מעמד האבירים באנגליה כי הוא מהווה מחסום בפני הקידמה, אנחנו חושבים על חינוך והסבה מקצועית. אבל הינקי חושב על חיסול פיזי של עשרות אלפי אנשים. ואם אפשר - אז בלחיצת כפתור. טכנולוגיה!!!
בסה"כ לספר אין יותר מדי יומרות. אומרים שבזמנו הוא היה פורץ דרך. את מי זה מעניין עכשו ?
אז איך נהניתי מספר גזעני ורצחני כזה ? פשוט מתעלמים ממה שצריך להתעלם ונהנים מסיפור הרפתקאות משעשע למדי. בלי יומרות.

» ביקורות נוספות של חנן
» ביקורות נוספות על ינקי מקונטיקאט בחצר המלך ארתור (כתר, 1983)