ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 בספטמבר, 2013
ע"י עקרבית
ע"י עקרבית
קריאה זה משהו מאוד אישי, אינטימי, ייחודי. חיבור הקורא עם האותיות שלו. חיבור הנשמה עם קולות רחוקים, יקרים, זמנים אחרים ועולמות נמוגים שקמים לתחייה. קראתי את הספר לאחר קריאת המכתבים של אבשלום לרבקה ושרה, גוגלתי חקירה היסטורית קטנה, עלעלתי בספרי היסטוריה מאובקים של פלשתינה בזמן העליות הראשונות, כשדיעות כלשהן כבר התגבשו אצלי בנושא. מיצוי מוחלט של ההנאה בא רק לאחר רענון ידיעת ההיסטוריה, לאחר ההבנה של התקופה, איך הכל התחיל, התרחש ולמה נגמר כך ולא יכול היה להיגמר אחרת. הספר מרחיב, מעשיר ומעצים את החוויה ההיסטורית הזו שהיא הבסיס לקיומינו כאן. אמנם המחברת לעסה מדיי את סגנון השפה של פעם, אך צללתי לתחתית המאה העשרים ושכחתי מעצמי. הבנתי סופית שהחינוך בארץ גרוע ביותר. בדיוק כמו אלמה באך עד לא מזמן לא ידעתי מי זה אבשלום פינברג ועל מכתביו לשרה.
חוסר תקשורת זה מוות ודאי. עכשיו אנחנו מופצצים בתקשורת ואמצעיה, אך רק ב-1918 נחנכה מרכזיית הטלפונים הראשונה בארץ. שנה לאחר מות אבשלום. עד אז כל התקשורת בארץ היתה בחליפת מכתבים בעזרת הפוסטא או שליח שהתניידו בכוחות סוס או לחלופין בעזרת איזו יונה חסרת מזל. תארו לעצמכם!
הזמן ההוא וקורותיהם של גיבורנו הצעירים מייסדי הארץ, ראשוני הצברים, אפופים סודות, תמיהות ותמרות עשן עבות. אך בשלושה דברים אני בטוחה לגמרי: אבשלום אהב את שרה אהבה עזה כמו שאהב את הארץ והיא אהבה אותו, הוא מעולם לא היה מאורס רשמית לרבקה וכל מי שקסם אבשלום נגע בו, לא שב יותר לקדמותו. גם בי הוא נגע…
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
