אני לא יודעת איך להסביר את זה... אבל פשוט ככה זה אצלי, ספר שמבוסס על סיפור אמיתי- ערכו עולה אוטומטית בעיניי.
זה לא אומר שכל מה שלא אמיתי אני לא אתרגש ממנו או אתחבר אליו. אבל אם לא נהניתי מהספר+הוא לא אמיתי אז אין לי "נק' זכות" בשבילו.
במקרה הזה באמת לא התחברתי לספר הזה ולא התרגשתי (ולא קשה לרגש אותי), אבל העובדה שהדמויות אמיתיות ושנוצר קשר כזה מהמכתבים- זה משנה את התמונה.
אבל עדיין לא משנה ממש את דעתי על הספר :-/ רק נותן לו קצת נק' זכות.
במכתבים לטליה למשל (מכתבים אמיתיים) העיניים שלי היו ספוגות דמעות, והמחשבה שלי הייתה איזה אדם גדול היה יכול להיות היום דב.

למה בעצם? אמיתי בעיני זה מה שמורגש כאמיתי.

תודה על המידע דושקה! בעיניי זה ממש משנה...

לא שזה ממש משנה בעיני אבל אמיתי.