ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 ביולי, 2013
ע"י נורמן מיילר
ע"י נורמן מיילר
מסופר על ספר זה שהסופר התכבד בתרגומים רבים וביקורות משבחות בכל העולם. שמחה גדולה. אלא שהספר מורכב מסיפורים נחמדים ותו לא. ברבים מהסיפורים מערכת המשפט מתגלה כמערכת יעילה ורצינית שמצליחה לחקור ולשפוט בהגינות רבה. ממש אידיליה. התיאור של מערכת המשפט החזיר אותי מיד לקפקא, לברוקרטיה שאין בה הגיון שהוא מתאר, והרשו לי לומר שבין הכתיבה המגושמת של שיראך ובין התיאור של מערכת המשפט הקפקאית, אני מאמין יותר לאחרון. גם הסיפורים עצמם על הפושעים הקטנים והגדולים מעניינים פחות או יותר כמו כתבה טובה בעיתון. ואף על פי כן בקיץ אני אוהב לקרוא גם ספרים קלילים בעיקר במטוס או בגינה. ואת הספר הזה קראתי עד סופו בשעתיים. למחרת שכחתי הכול וכדי לכתוב עליו כאן, עלעלתי בו שוב. דעתי לא השתנתה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ג'ניה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
על אף שגם לי הפריעה האידיליה המתוארת במערכת המשפט הגרמנית
אני לא מסכימה איתך.
אני חושבת שגדולת הספר היא לא בתיאור היעילות או הגדולה של הבית משפט, או שיווק שלו את עצמו ביכולתו להוציא אנשים כזכאים, אלא בהעמקה בכל אחד מהאנשים הקטנים שהוא מתאר אותם, לפרטי גורלם, אומללותם, החיים ה"דפוקים" שלהם, והיכן ולמה "נדפקו". הסבלנות והחדות שלו בחקירת דמויותיו היא החוזקה של הספר. |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
